מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- מנודה חברתיתמריאן17/05/2010
לילה טוב. יש לי ילד בן11 יפה,תלמיד טוב, הומני עם תחומי התענינות רבים.אך 5 שנים שנמצא בבית הספר הוא מנודה חברתית. בעקבות המצב הוא סיווג לעצמו התנהגות שלא החפת לו-אדישות. ובנוסף הוא התחיל לגמגם ( שזה בא בגלים ) ולמצמץ חזק עם העיניים.אני יודעת בודאות שיש בכיתתו,ילד דינמי וכוחני שלא נותן לילדים אחרים להתקרב אל בני. לאחר שיחות רבות עם המחנכת ועם אמא ,של אותו ילד המצב של חרם עדיין קיים-נידוי כיתתי ואפילו שיכבתי. זה נודע לי אתמול מחבר שלו שבתקופה הזאת הוא גם באותו מצב. מכיתה א ניסיתי לשלב את בני בחוגים של כל כיתת הבנים. לא הצליח...לאחר שנה ניסיתי עוד חוג נוסף עם קבוצה מצומצמת של בנים. גם ללא הצלחה...קבוצת הבנים מאוד כוחנית,ספורטיבית עם ביטחון עצמי גבוה.ניסיתי לקרב אותו לילדים פחות ספורטיבים אך גם הם מעדיפים להתרחקׁ(לא להתייחס) אל בני. תמיד הרגשתי שהבעיה היא בילד "שמעיים" על שאר הבנים ומשחד אותם בפינוקים קטנים עלמנת להראות את כוחותיו. אני לא ישנה לילות ועובדת עצות-מה לעשות? בנתיים רוצה לברר על קאוצינג לילד מנודה חברתית בתל-אביב או בסביבה הקרובה. בתודה מראש. תשובתכן מאוד חשובה לי
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר מנודה חברתית
סמדר ריינר17/05/2010שלום מריאן,
5 שנים זה המון זמן של סבל. איך סבלתם את זה עד עכשיו? פנו בדחיפות לטיפול, אם הבעיה היא באמת בבית הספר אז אולי צריך לשקול לעבור בית ספר, (בנוסף לטיפול). זה סבל גדול מדי והילד משלם מחיר כבד מדי. לא להתמהמה יותר, בבקשה. אני לא מכירה קואצ'ר לילדים ואני גם לא בטוחה שבמצב שהדברים הגיעו אליו זה מספיק. פנו לטיפול מסודר.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם עצלנים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
