מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- מתי לספר לילדים על הריון ועל ניתוחא.א.20/05/2010
שלום. אני אמא לשלושה בנים חמודים, חכמים, סקרנים ואנרגטיים, בני 8וחצי, 7 וחצי וכמעט 5. אני בשבוע 18 של הריון אחרי שלוש שנות טיפולים (שהילדים לא ידעו עליהם) ובעוד כחודש אני גם אמורה לעבור ניתוח להוצאת בלוטת התריס בגלל גידול ממאיר עליה. שאלתי היא, מתי כדאי לספר לילדים על ההריון ועל הניתוח? וגם, מה להגיד לגבי הניתוח, הם ילדים מאד דעתניים ועלי להיות מוכנה לכל שאלה שלהם. אני ממש לא רוצה להגיד שזה גידול, סרטן וכו'.
אשמח לעזרתכם בהקדם, תודה רבה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר מתי לספר לילדים
סמדר ריינר20/05/2010שלום לך,
אכן את עומדת בצומת לא פשוטה שמערבבת שמחה בחשש. קשה מאוד לעכל הכל ביחד, קודם כל עבורך וכמובן שגם עבור הילדים. לא כל כך ברורה ההתלבטות לגבי ההריון, מדוע שלא תעשי מה שעשית בהרינות הקודמים? אלא אם כן את חוששת כמבון שעקב הגידול יימנע ממך להמשיך את ההריון?
העניין הוא שההריון בודאי יהיה ניכר תוך זמן קצר, ואת נכנסת למצב של שמירת סודות רבים במשפחה - את גם לא מוכנה לקרוא למחלה בשם, גם לא לגלות על ההריון, זה הולך לחייב אותך ואת בעלך להשקיע אנרגיה רבה בשמירת הסוד, לחשוב כל הזמן מה מותר להגיד ומה לא, מה גם שאצל הילדים מתפתחת תחושה שמשהו קורה, והם חוששים אך לא יכולים למצוא מענה לחשש כיוון שהוא לא זוכה לאישור. זה מצב שלא כל כך מומלץ להיכנס אליו.
עם זאת, מאחר שהמצב הוא מאוד מורכב, נראה לי שאתם צריכים ליווי קצת יותר מסודר סביב העיכול שלו בעצמכם ואז גם יהיה יותר קל להחליט מה, איך ומתי מספרים לילדים.
מה שאני ממליצה זה לפנות במסגרת הרפואית בה אתם מטופלים ולבקש פגישה עם עובד סוציאלי או פסיכולוג רפואי שילווה אתכם בהתלבטויות. מדובר באנשי מקצוע שאמור להיות להם הניסיון לסייע בדיוק ברגעים האלה, וכן יש להם קשר עם הגורמים הרפואיים בזמן אמת, כי יש כאן רלוונטיות גם לנתונים הרפואיים וההשלכות שלהם ולא רק שיקולים פסיכולוגיים גרידא.
רפואה שלמה,
סמדר.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם חולי ניקיון?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
