ועוד דבר

תודה שוב סמדר על תשובתך. אני נוטה להסכים איתך במאה אחוז. דעי לך שבסה"כ בבית אנחנו דוגלים בשיטת "מי שלוקח ראשון" למעט מתנות שהיא קיבלה למשל ליום הולדתה שהן שלה. מזה זמן רב אנחנו מקפידים על העניין ועל זה שהדברים יהיו כמה שיותר פייר, יש מצב שלפני חצי שנה ברגע שהבן החל ללכת ולהתנייד יותר ולטפס על ספות אולי אז פיספסנו כמה דברים ומאז היא בחרדה?? למרות שעכשיו הכל בסדר? חשוב גם לציין שיש שעות שהם משחקים יחד והכל יפה וטוב. זכור לי למשל פעם אחת שהיא בנתה מגדל גבוה ובעלי חזר עם הבן מהגינה, לפני כ - 5 חודשים, והוא נכנס וישר הלך למגדל והרס אותו והיא נכנסה ממש לבכי וצעקות. כעסתי מאוד על בעלי ואמרתי לו שזה לא בסדר. ואז הוא ניגש ואמר לה שהוא יעזור לה לבנות מגדל חדש ושהקטנצ'יק לא יתקרב יותר. הוא מקשיב ולומד אבל אני מאמינה שבימים שאני איננה ועובדת למשל והוא איתם אז יש פיספוסים שלא מרוע כמובן.
אנחנו נשים לב יותר ונאמץ את הצעתך.
דבר נוסף שלא ענית לי עליו הוא מה הגישה בנוגע לחדר של הילדה? מה הגישה בעניין חדרים באופן כללי? אם היא דורשת שלא יכנסו לה לחדר בגיל הזה (רק בנוגע לאחיה היא דורשת את זה) האם זו בקשה לגיטימית גם אם הוא רק נכנס ולא נוגע בשום דבר? (ברור שבגילו אין כזה דבר לא לגעת אבל נניח בעוד חצי שנה או במקרה אם נכנס והתיישב עם צעצוע שלו ולא נוגע בכלום).

אשמח לתשובתך בנושא.
לילך.