ילדה בת 2.5 שמרביצה לפעמים

שלום שרית,
הילדה מרביצה כי עדיין קשה לה להכיל תסכול. זה מתאים לגיל, ולא כל כך נדיר. זה לא מספיק להגיד לה שאסור להרביץ, כדאי ללמד אותה דרכים לופיות להמודדות כשקשה לה.
קודם כל צריך לתת ליווי מילולי לתחושה (זה מעצבן אותך שהו איושב בכיסא, את רצית את הכיסא הזה והוא השיג אותך) ואחר כך להגיד משהו כמו - אפשר לבקש, או אפשר להמתין בפעם הבאה את תתפסי קודם, וגם להציע דרך לראות בצורה חיובית אופציות אחרות - הנה גם הכיסא הזה מתאים, הו אליד החברה שלך יעלי, עכשיו תוכלו לשבת יחד ויהיה לכן כיף, וכו'.
לגבי איסוף הצעצוצעים - היא ילדה קטנה, זו קצת דרישה מוגזמת לצפות ממנה תמיד לאסוף אחריה הכל, אפשר לאסוף איתה ביחד, לעשות מזה משחק וכו' (מי קולע לסל של הצעצועים וכו') לנסות להתגמש איתה, להסתפק בכך שתתחיל לסדר ואת תסיימי כו'. אפשר גם להציע חיזוק חיובי, אם תעזרי לסדר, נספיק ללכת לגינה וכו'.

שלום רב,
חלפו שבועיים מאז שפניתי לאחרונה. הגננת אומרת שהילדה ממשיכה "לכסח" ילדים. אתמול הייתי איתה בגינה עם כמה ילדים מהגן שלה והיא אכן הרביצה כמה פעמים לאותה ילדה. כל פעם ניגשתי אליה ואמרתי לה שאסור להרביץ שאני מבינה שזה קשה לה שהקדימו אותה במגלשה אבל היא המשיכה עוד פעם. היא קלטה שזה מכעיס אותי ושזה לא בסדר. וכשקראתי לה היא לא באה אלי ואמרה לא. בפעם השלישית אמרתי לה שאם היא עושה זאת שוב אנחנו הולכים מהגינה והיא אמרה שהיא לא רוצה. בבית היא גם נותנת מכה לפעמים כאשר אני מבקשת ממנה לעשות משהו או כשאני אומרת לה על משהו שאסור. איך להנחות את הגננות בגן "להעיר" לה כי יש לי תחושה שהן לא עושות זאת נכון (כועסות מידי, או מעליבות אותה בפני ילדים אחרים) וזה מגביר את התופעה. דואגת....

שלום שרית,
קודם כל יש צורך בסבלנות, מדובר בילדה קטנה, שזו הדרך שלה לבטא את אי שביעות רצונה. חושב גם לתת לה כלים מה כן לעשות, בדוגמא שהבאת תיארת רק שאת אומרת לה מה לא לעשות, ואת אומנם מבינה שקשה לה אבל לא נותנת אלטרנטיבה. ייתכן שהיא זקוקה שתגיד לה למשל "צריך להמתין בסבלנות, עוד מעט יגיע תורך וגם לך יהיה כיף" וכו'.
בנוסף, אכן חשוב לא לכעוס, כי הכעס לא עוזר, אך את ה"לא"יש להגיד בתקיפות ובנחרצות. יש הבדל בין תקיפות לכעס.
כמו כן חשוב להיות עיקבית. כלומר אם כלום לא עוזר, ואת ואמרת לה שאם היא לא תפסיק אתם תלכו מהגינה, זה בכלל לא משנה אם היא אמרה שהיא לא רוצה הבייתה, מי שואל אותה? אם היא אכן עושה זאת שוב, ואת אמרת שזה מה שיקרה, אז זה מה שעושים, אם היא רוצה או לא רוצה, ואם יש צורך אז לוקחים אותה פיזית משם, גם אם היא בוכה. עדיין זה לו קשור לכעס, זו תקיפות (אסרטיביות).
לגבי הגננות, לא ברור לי מדוע את חושבת שהן לא עושות נכון? אולי פשוט תשאלי, ואת יכולה להציע להן גם לתת לילדה אופציה מה כן לעשות מלבד עניין הלהגיד מה לא.