התייעצות

שלום רב,
מצטערת מראש על האורך, רציתי לנסות לתת תמונה כללית של המצב...

יש לי ילד בן 3.7 שנים, ועכשיו אני בשבוע ה- 26 להריוני השני.
מאז שהילד גילה את העובדה שעומדת להיוולד לו אחות, חיינו הפכו ממש בלתי נסבלים.
הבית גועש, הילד איבד גבולות, לא מקשיב, מרביץ וכועס ואנחנו חסרי אונים.
היינו כבר בכל ההרצאות והשתתפתי בסדנא של הדרכת הורים, אבל אנחנו לא מצליחים לשפר את המצב ונראה שזה רק הולך ו נהיה גרוע יותר.
שיתפתי את הגננת בגן ואת הגננת בצהרון. עד לפני כשבועיים הן עמדו על כך שהכל בסדר בגן שאין התפרצויות זעם שהוא מקשיב ומקבל מרות ושהוא חברותי ומשתף פעולה.
לאחרונה, לאחר שהגננת המחליפה "פלטה" שהילד חצוף ולא רגוע, התחלתי לנבור קצת יותר במה שקורה בגן (למורת רוחה של הגננת- אבל אין לי ברירה אני חייבת לרדת שורש העניין) וביקשתי שיגיע מישהו חיצוני וייתן חוות דעתו על מה שקורה עם הילד בגן. עתיד לקרות ביום רביעי הקרוב- תגיע פסיכולוגית של הגן ותיתן לי חוות דעת על מה שקורה ובייחוד על העובדה שיש ילד אחד בגן שממש מציק לו ומטריד אותו.
מעבר לזה, שמתי לב לעובדה שהילד מצייר כל הזמן בצבעים כהים- ז"א מחבילה של טושים בכל מיני צבעים הוא בוחר את השחור, החום, הכחול הכהה.

ובנוסף-
כשהוא היה קטן הוא היה משחק בשערות ראשו ועם הגמילה מהמוצץ לפני כחצי שנה, זה פסק. עכשיו זה חזר שוב וביתר שאת.

אני מבקשת לדעת- האם כדאי לפנות לפסיכותרפיסט/ית, לפסיכולוג/ית או לקואצ'ר/ית- אני זקוקה לפתרונות מעשיים- מה לעשות בסיטואציה מסוימת.
ושאלה נוספת- האם לחשוף אותו לעניין ולקחת אותו לאבחון או שרק אנחנו ההורים נפנה לקבל הדרכה?