הצקות בגן

בני (3.5, אח תאום לאחות ) ילד רגיש, מבריק , אך מלא פחדים, למד בשנה שעברה בפעוטון במושב ללא כל בעיות מיוחדות. השנה החלו הוא ואחותו ללמוד בגן רב גילאי (ילדים בגילאים 3-6), כולל צהרון. מאז תחילת השנה הוא מתלונן על הצקות קבועות ומתמשכות מצד "הבנים הגדולים". ההצקות כוללות פגיעות פיסיות (דחיפות, מכות, נשיכות) ומילוליות (העלבות, הקנטות וקללות) כאחד. יש לציין שהוא לא בוכה בזמן הפרידה בבוקר, אך אומר שהוא לא רוצה להישאר בצהרון. מלבד אחותו (שאינה סובלת כלל מהצקות), רכש לעצמו מספר מצומצם בלבד של חברים, כולם מקבוצת "הקטנים". מדובר בילד נבון וחריף במיוחד (הגננת טוענת שמוחו החריף מהווה נקודת חוזק ובטחון עבורו מול השאר), בעל עולם פנימי עשיר שמאמץ לו בכל פעם דמות של גיבור ילדים אחר. את המזלג שהחזיק באופן תמידי כתינוק, החליפה בתקופה האחרונה חרב של אביר ונראה שהוא שואב כוח ובטחון רב מהעמדת הפנים וההתחזות לאביר/פיראט/דוד וגולית/ ספיידרמן. הוא בוכה בקלות מכל מכה הכי קטנה, צורח באמבטיה בשלב חפיפת הראש ומדבר לעיתים בקול מפונק.
לאחרונה, החל לדווח על סימפטומים פיסיים רבים, שינוי ביציאות המלווים בכאבי בטן וגב, חלומות לעיתים ועוד...
החלטנו להוציא את שניהם מהצהרון על מנת להימנע מפגיעה מתמשכת בבטחונו העצמי. האם זו החלטה נבונה או שהיינו צריכים לתת לו לנסות להתמודד ולהתחשל? אילו כלים להעניק לו בהתמודדות מול ההצקות בגן? מכיוון שאנו סולדים מביטויי אלימות, אנחנו לא בטוחים שכדאי להמליץ לו ל"החזיר" או לתקוף חזרה כל מי שמציק לו. אנחנו מנהלים עימו שיחות רבות בנושא וממליצים לו לא לשחק עם אותם ילדים מציקים, לגשת לדווח לגננת ולעמוד על כבודו במילים, אך לא במעשי אלימות. האם אנו נוהגים נכון? כיצד נוכל לחזק את בטחונו? האם יתכן ומדובר בקושי מסוים ביכולת ההתקשרות שלו עם הסביבה, קושי שמעורר אנטגוניזם בצד השני ונתפס כסוג של התגרות המצריכה הצקות? מה עשויות להיות ההשלכות לטווח ארוך?

תודה, הורים מודאגים.