יחס לחברים

שלום, בני בן ה-5 הינו ילד מדהים, נבון חברותי מאוד ואהוד על חבריו וצוות הגן. הוא ילד עדין מאוד, מדבר בשפה יפה וגבוהה, מנומס ומבחינה קוגניטיבית עולה על גילו (לפי דברי הגננת ואבחון של ריפוי ועיסוק שעבר). היום נפגשנו עם חברים בגן השעשועים, אחד מחבריו בעט בגבו כדי שבני יפה לו את המגלשה. כל זאת לנגד עניי. הערתי לילד הזה ושאלתי מדוע דחף אותו ובעט בו ושאני ממש לא מרשה להכות. הילד, כיאה לילדים, התגונן ואמר שבני דחף אותו קודם ובגלל שאימו של הילד דרשה שהוא יבקש סליחה הוא (הילד השני) החל לבכות ואמר שקודם בני (שלא עשה לי כלום ואני אובייקטיבית לחלוטין) יבקש סליחה. השניים הלכו לשחק כל אחד במקום אחר עד שהגיע לגן חבר נוסף של השניים. החבר פגש קודם לכן את הילד השני והחל לשחק איתו בני ראה זאת ורצה להצטרף ואמר לילד שאיתו רב " אנחנו שולם?" כאילו התנצל בפניו. הרגשתי שבני מתרפס, מבקש סליחה ללא צורך רק כדי לרצות את הילד האחר ומתוך תקווה שישחקו איתו. החבר הזה, שדחף אותו, הוא ילד שתלטן נורא תמיד אומר לבני "אם לא תיתן לי לא אהיה חבר שלך" ובני, לצערי מושפע. שוב, מטוב ליבו. כאב לי לראות את זה. אני שמחה שבני כזה טוב אבל לא בעניין בכלל שינצלו אותו! מס' דקות אח"כ אותו ילד החליט שבני יכול רק לצפות במשחק ולא להשתתף בו, ובני במקום להגיד לו משהו על זה בא אליי נפגע ובוכה, כאילו קיבל את דבריי הילד ללא התמודדות מולו . מה זאת אומרת תסתכל עלינו ולא תשתתף במשחק ?! כל כך אכזרי. אודה לעצה. הייתי רוצה שבני יעמוד על שלו שיהיה פחות עדין ונפגע, ושלעולם לא ייתן שינצלו אותו.
תודה מקרב לב