מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- אחריות בלימודיםש30/05/2010
שלום רב,
בני בן 10, בכיתה ד'.
לבני אין לו שום אחריות כלפי הלימודים.
מטלות ומבחנים הם באחריותי בלבד. אם אני לא מנדנדת באינטנסיביות, אין כל סיכוי שמיוזמתו הוא יבצע את המשימה.
הוא תלמיד טוב, וציוניו טובים למדי, אולם הוא זקוק לעזרה וסיוע כמעט בכל המטלות.
ניהלנו איתו שיחות רבות בנושא נטילת אחריות, ניסינו לתת לו "עצמאות", אולם הוא פשוט לא ביצע את משימותיו.
ברצוני להתייעץ כיצד לנהוג באופן כללי.
במיוחד רציתי לקבל הדרכה כיצד להגיב למקרה (שחוזר על עצמו) שבו הוא לא עדכן לגבי מבחן צפוי, ולכן גם לא התכונן לקראתו וקיבל ציון מאוד נמוך (הכתבה באנגלית, שבה אין סיכוי לענות נכון רק משמיעה...).
בתודה מראש!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר ביצוע מטלות הלימודים
ד''ר שירי שדה שרביט30/05/2010ש שלום,
ייתכן כי התפיסה שלך את התנהגות בנך כ"חוסר אחריות" אינה מוצדקת בהכרח, ואולי התנהלותו סביב הלימודים נובעת מסיבות אחרות, כמו קשיי קשב וריכוז לא מאובחנים (שאין להם קשר עם אינטליגנציה) או חרדת ביצוע וחרדת מבחנים גבוהות.
כדי להבין את מקור הבעיה טוב יותר, ואז נדע גם כיצד לעזור לו, חשוב להתחיל בשיחות - לשוחח עמו, ולשוחח בנפרד עם המחנכת. לנסות להבין מנקודת מבטו מה קורה לו סביב המבחנים והשיעורים: האם הוא שוכח אותם, האם הוא חושש שלא יצליח ולכן נמנע מהתמודדות, וכן הלאה. חשוב מאוד שהשיחה, ושיחות בנושא בכלל, יהיו לא מתוך עמדה של כעס ואכזבה ממנו, אלא לנסות להבין באמת מה עובר עליו. חשוב ביותר שגם אבא יהיה מעורב בשיחה, ובבירור הזה בכלל.
כשתביני יותר טוב מה הסיבה (ואת לא חייבת לעשות זאת לבד, אלא בסיוע המחנכת, אולי פסיכולוגית בי"ס; אנשי מקצוע שמנוסים ויכולים לסייע לך בזיהוי הגורמים למצב הנוכחי) - תוכלי לסייע לו.
בהצלחה,
שירי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם קמצנים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
