ילדה מתמרדת(?)

שלום אושרת,
את מציינת שהיא די מקבלת תשומת לב ואהבה, את יכולה לתאר באיזה אופנים ובאיזו תדירות? אחר כך יהיה לי יותר קל להתייחס לשאלתך.

התדירות היא כמעט יום-יומית.
מכשהי מגיעה הביתה, היא עסוקה בעיסוקים שלה, בין היתר היא משחקת עם אחיה ולבד
ויש בד"כ רעש בבית בזכותה.. ז"א, אם הילדים הקטנים משחקים ביניהם, אז היא תיכנס ביניהם
ותגרום לשבירת השלווה ביניהם.
עם האחות הגדולה יש הרבה מריבות וויכוחים.
כאשר אני שולחת אותה לחדרה כדי שתכין שיעורים, היא מתעסקת עם עצמה בכל מיני
דברים. בסופו של דבר היא כן מכינה שיעורים, אך בין לבין היא יוצאת מהחדר ומתעסקת בדברים
אחרים, ואז אני שואלת אותה אם סיימה ואחרי שעונה שלא אני כועסת עליה. ככה היא
חוזרת לחדרה מספר פעמים עד שהשיעורים מוכנים לבסוף.
לבקש ממנה כל מיני דברים כמו מטלות - לסדר את החדר וכו', בילתי אפשרי ,היא פשוט לא מבצעת.
גם כשהיא יושבת לאכול- היא לא תסיים את הארוחה לפני שתקום מהכסא מספר פעמים ותתעסק
בדברים אחרים.
בגלל הדברים האלה, בד"כ יש אווירה של כעס ועצבים כלפיה.

שלום אושרת,
שמת לב מה קרה כאן?
אני שאלתי לגבי האהבה ותשומת הלב שאת נותנת לה, ואת ענית בפירוט רב על כמה היא קשה...
אז אני אשאל שוב:-)
את ציינת שהילדה מקבלת הרבה תשומת לב ואהבה, האם את יכולה לפרט באיזה אופנים ובאיזו תדירות?

כנראה שלא הבנתי את השאלה..
אמרתי קודם שאנו די משתדלים לתת לה תשומת לב . למרות שהרבה פעמים קורה
שאנו יותר כועסים מאשר מפגינים אהבה.
אני משתדלת לדבר איתה בטון חם ואוהב. מידי פעם אני משתדלת לחבק ולנשק.
אני יכולה לומר עכשיו , עם תגובתי זו שזה לא קורה הרבה.
מידי פעם אנו משחקים משחק משותף ביחד עם הילדים. זמן לבד לי ולה אין לנו.
אני יודעת שאני צריכה להקדיש לה יותר, אבל כמו שאמרתי אין לי הרבה זמן שלווה איתה.
זה עניין שברור לי ומציק לי.

שלום אושרת,
אני שמחה לקרוא את התגובה שלך. אני חושבת שיכול להיות שמה שכדאי הוא שתיקחי שליטה על הזמן שלכם ביחד, ותיזמי את את הקירבה. אחרת היא לוקחת ממך תשומת לב וזה נעשה בדרך שלה, שהיא כנראה הדרך היחידה שזמינה לה כרגע.
יכול להיות שאם היא תרגיש שהיא מקבלת תשומת לב חיובית ונעימה ביוזמתכם היא לא תצטרך לקבל אותה בדרך הזו.
בשביל ילד, העדר תשומת לב זה יותר גרוע מתשומת לב שלילית.
מאחר ובחשבון כלכלי פשוט את נאלצת להקדיש לה זמן שאין לך בכל מקרה,בגל שהיא "עושה בעיות" עדיף שתקדישי אותו ביוזמתך ולחיוב.
נסו לרדת קצת בתקופה הקרובה מעניין השיעורים, והקדישו לה זמן לחוד של משחק משותף וכיף. אחרי שתשתפר קצת האוירה נסו ליצור שיגרה שבה היא יודעת מתי הזמן שלה והיא לא צריכה לעשות דברים כדי לקבל אותו בדרך שלילית. בהמשך ניתן לחזור לעניין השיעורים, למרות שאני מאמינה שאם היא תהיה רגועה יותר היא לכך בעצמה, כי אמרת שהיא תלמידה טובה ונראה לי שזה חשוב לה, היא לא מזלזלת בלימודים, וזו הייתה רק דרך להשיג יחס מכם.
אם בכל זאת אתם לא מצליחים, כדאי לפנות לייעוץ מסודר.

כנראה שלא הבנתי את השאלה..
אמרתי קודם שאנו די משתדלים לתת לה תשומת לב . למרות שהרבה פעמים קורה
שאנו יותר כועסים מאשר מפגינים אהבה.
אני משתדלת לדבר איתה בטון חם ואוהב. מידי פעם אני משתדלת לחבק ולנשק.
אני יכולה לומר עכשיו , עם תגובתי זו שזה לא קורה הרבה.
מידי פעם אנו משחקים משחק משותף ביחד עם הילדים. זמן לבד לי ולה אין לנו.
אני יודעת שאני צריכה להקדיש לה יותר, אבל כמו שאמרתי אין לי הרבה זמן שלווה איתה.
זה עניין שברור לי ומציק לי.