"מרדנות" גיל השנתיים

אני מנסה להבין מה הטריד אותך במיוחד בדברי הגננת. שהוא אינו מקשיב? למי אינו מקשיב? מתי? האם כל הזמן או כשהוא עייף, מתוסכל ממשהו או כשמרגיש שלא מקשיבים לו? יכולות להיות כל מיני אפשרויות. התנגדות והתנהגות דווקא של ילדים מתרחשת הרבה פעמים כשהם חשים שהם במאבק. מול כוח הם מגיבים בכוח. ולא כי הם רעים או לא ממושמעים או לא מחונכים אלא כי הם נאבקים על משהו בכלים שעומדים לרשותם בשלב זה בחייהם.
אכן בגילאי שנתיים- שלוש זה הגיל שבו הילד נאבק על אוטונומיה. השגת תחושה שהוא נפרד ועצמאי כלומר שיש לו רצונות משלו והם שלו כי הם שונים משלך וגם תחושה שהוא יכול לבצע דברים בכוחות עצמו. בשם המטרות החשובות הללו הוא נאבק וכמו בכל מאבק הוא בודק את גבולות "היריב" וכך לומד על עוצמתו שלו ועל הכוח של האחר. כמובן שבדרך נעשים הרבה נסיונות וטעויות.
ברמה המעשית, כדאי לשוחח שוב עם אותה גננת ולקבל תמונה ברורה יותר על מקור להתנהגויות המטרידות של בנך.
בהצלחה.
שושי יעקובי

תודה על תגובתך.
אני יודעת שכאשר הוא איננו מקשיב הגננת מושיבה אותו על כסא בכדי להירגע סביב השולחן האם זה נכון לעשות? האם כדאי לדעתך להציע לגננת שתנסה לחבקו ולשאול אותו מדוע הוא איננו מקשיב לה ולתת יותר תשומת לב ואולי גם סמכות כמו עוזר אישי שלה , בני הוא ילד מאוד עצמאי שיכול לשחק לבדו גם שעה שלמה ועם זאת זקוק להמון תשומת לב.יש לציין שכאשר אני מגיעה מהעבודה ולוקחת אותו מהגן אני תמיד נותנת לו תשומת לב ואינני מתעסקת בדברים אחרים אני יושבת איתו ומשחקת עד שמגיע זמן למקלחת ולשינה למעט דקות בודדות שעליי להכין אוכל האם לדעתך ייתכן והוא "מורד" כביכול בגלל שהוא רוצה למשוך תשומת לב?
יכול להיות שבני רגיל שיושבים איתו ומתייחסים אליו אחד לאחד ובגן בכדי להשיג זאת הוא עושה דברים שאסור לו ובכך משיג תשומת לב?
יש לציין שהוא יודע שאסור לו ומסתכל בדיוק על הגננת כאשר הוא הולך לבצע משהו אסור.
הדברים שהוא עושה לרוב בגן שאסור לו הם: כניסה לפינת הבובות בשעות שלא מקובלות בגן וכמו כן הוא נכנס לשירותים וזורק הרבה חתיכות נייר טואלט לאסלה. זה רוב התלונות שאני שומעת.
אני רוצה לומר שבני בבית גם כן מנסה אך הוא ילד ממושמע בצורה בלתי רגילה לגילו, אוסף צעצועים, נרתם לעזרתי בכל דבר וכמעט ושאין הרבה מאבקים עימו.
ולכן אני מרגישה שאולי אמליץ לגננת לשנות את גישתה כלפיו. כי אינני חושבת שישיבה בכסא תשנה משהו.
מה דעתך?
סליחה על המגילה.

מדבריך עולה כי הילד שלך הוא ילד נבון וממושמע אפילו ממושמע מאוד כך שאין מדובר בבעיית התנהגות של חוסר משמעת או אי קבלת מרות. נשמע שמדובר במשהו ממוקד, נקודתי אולי אפילו זמני. גם התלונות של הגננת הן ממוקדות למצבים ולהתנהגויות ספציפיות. במקרה כזה כדאי שהגננת תברר עם הילד מה הסיבות להתנהגויות הללו, בסמוך לארוע. אולי זה קשור לחיפוש אחר תשומת לב, אולי בדיקת גבולות מול הגננת אולי משהו אחר. את יכולה לנסות לשוחח איתו בעצמך ולברר מה קרה לו בארוע מסוים בגן, (עדיף תמיד בצמוד לארוע) חשוב להבין מדוע הוא אינו מקשיב במצבים מסוימים מכאן יצמחו הפתרונות.
בהצלחה
שושי יעקובי

שאלתי אותו למה הגננת כעסה עליך?
אז הוא אמר : "אסור בפינות" ז"א לפינות הבובה.
אני מודה לך על תגובתך אשוחח איתה שוב על הנושא.

היום בגן הילד שלי לא רצה להיפרד בבוקר והוא בכה נורא נקרע לי הלב , אותה הגננת שאמרה בנוכחותו שאיננו מקשיב קיבלה אותו. והוא סרב להיפרד הסתכל עליה ובכה.
אני לא יודעת מה לחשוב ואני מודאגת יש לציין שבני אף פעם לא בוכה בבוקר אפילו לא פעם אחת גם בתחילת השנה לאחר החופשה היה רץ לגן מאושר ולא בכה דמעה אחת עד היום.
כאשר הצעתי לו להיכנס לכיתה המקבילה שם ישבה המטפלת השניה וקיבלה ילדים קטנים יותר הוא רצה ונפרד בקלות ואף חיבק את המטפלת השניה. אני מרגישה כאילו הוא מפחד או נרתע מהגננת אולי כי שמע את שיחתנו או שאולי לא נכנסה לו ללב.
מה עליי לעשות האם לנסות לדבר איתה על הנושא? מה לומר לה אני לא רוצה לקפוץ למסקנות ולשפוט אותה מבלי לדעת בדיוק מה הסיבה לבכי וללחץ שבני נכנס אבל אין לי ספק שזה בגלל שלא רצה להיות איתה כי המבט שלו אמר לי הכל, הוא הסתכל עליה וחיבק אותי שלא אעזוב. ואילו למטפלת שהוא מכיר עוד משנה שעברה הוא רץ והלך בקלות וחיבק אותה.
אנא ממך עזרי לי לדעת מה עליי לעשות ומה לומר?
כשאני שואלת את בני דברים על הגן הוא לא כל כך מספר. רק פעם אחת הוא אמר לי " אתה עושה בלאגן" אני מתארת לעצמי ששמע זאת בגן ממי אין לי מושג?

מהתאור שלך נשמע שמשהו לא טוב קרה לשלושתכם: לילד שלך, לך ולגננת. ההרגשה שלך שקשיי הפרידה "החדשים" מצביעים על כך שמשהו לא נעים עובר עליו - נכונה. אבל מכאן לא הייתי מסיקה שלא טוב לו באופן כללי. זה הזמן להפגש עם הגננת המסוימת לשיחה כי גם האמון שלך בה נסדק ולכן לא תוכלי להעניק לילד את אותה תחושת בטחון לה הוא זקוק כדי להתגבר על החששות שלו. אני מציעה לך ליזום שיחה עם הגננת, לשתף אותה בקושי שנוצר אולי עקב הדרישה ממנו להסתגל לסביבה חדשה עם גבולות וכללים שונים, אולי להסתגל לדרך שלה להציב את הגבולות ולפתוח דף חדש. אני מקוה שתמצאי אצלה אוזן קשבת ותתאפשר התחלה חדשה.
שושי יעקובי.

זה בדיוק מה שעשיתי אתמול בערב שוחחתי איתה והיא די הרגיעה אותי.
והחלטנו שהיא משתפת אותי בכל מה שקורה והבטיחה שתשתדל לנהל איתו שיחות ולקרב אותו אליה יותר.