מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- אוננות מוגברתסוזי01/11/2007
בתי בת ה-5 בבעית אוננות קשה. מגיל 3 הילדה מאוננת בשיפשופים על כל חפץ שניתן.
בהתחלה זה היה בכל מקום,היום זה הצטמצם לזמן שהותה בגן בלבד.
בשנה שעברה היתה בטיפול פסיכולגי קצר ועם הזמן הפסיקה.
היום כשהיא בגן חדש חזרה למצב שבו היתה בתחילת שנה שעברה והגגנת שלה זימנה אותי לשיחה לגבי הענין.
הילדה בכל מקום ובכל פינה מחפשת לאונן ולא מפסיקה.
הגננת מבקשת רגליים למטה,ישיבה נאותה וקשב אליה-כך כל היום.
אני אבודת עצות וכבר לא יודעת מה לעשות איתה-זוהי בעיה שקיימת כבר שנתיים.
הילדה מודעת למצב וכשרואה שרואים אותה אומרת מייד -"אני לא עשיתי נעים" "אני ישבתי יפה".
מה עלי לעשות-לחזור לטיפול פסיכולגי? ואם כן אודה על המלצה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר אוננות מוגברת ואוננות נורמטיבית
שושי יעקובי01/11/2007סוזי שלום
אוננות של ילדים בגילאי 2-5 היא פעילות טבעית של גילוי העונג ממגע באברי המין של עצמם. עבור הילדים זוהי פעילות מהנה שהם מסוגלים לבצע אותה בעצמם ועבור עצמם. לעיתים פעילות זו הופכת להיות לפעילות מרגיעה שהילד משתמש בה במצבי מתח, חרדה ואי שקט. אם האוננות הופכת להיות מופרזת ואף כפייתית אז יש להתייחס אליה כסימן למצוקה וכן - לפנות לטיפול פסיכולוגי.
בתאור שלך את בתך, האוננות שלה בעבר היתה מופרזת וזכתה להתיחסות ולטיפול פסיכולוגי, זה הפחית את תדירותה. כיום, האוננות חזרה להיות בתדירות מוגברת ואת גם מתארת מעבר לגן חדש שעשוי להיות הגורם לשינוי בהתנהגותה של בתך. בשלב הראשון אני מציעה לך לשוחח עם הגננת (שיחה אישית ב"ארבע עיניים" כדי לצור ברית אמיתית ושיתוף פעולה) ולברר דרכה מה קורה לילדה בגן מבחינה רגשית, איך היא מרגישה עם הגננת, החברים, הסביבה החדשה וכדומה. זה יאפשר לך לקבל תמונה רחבה יותר על הילדה ועל מקורות אפשריים למצוקה. וכן - לפנות לטיפול פסיכולוגי במידה ואת רואה מצוקה רגשית.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם את נשמרת מפני דלקת נרתיקית?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
