חרדה

יש לי תאומים בני שנה וחצי (בן ובת). עד לפני שבוע נועה הלכה לישון כל יום בשמונה-שמונה וחצי, נרדמה לבד בקלות ואפילו ביקשה "למיטה" או "לישון".היא ילדה מקסימה ושמחה, מגיל שנה הולכת ומדברת, מאוד בוגרת וחכמה.שמנו לב שהיא נבהלת נורא מרעשים ובעצם מכל דבר כמעט. אני מרגיעה אותה הרבה, ומסבירה לה על הרעשים. גם כשאחיה התאום בוכה היא נבהלת ובוכה איתו. בשבוע האחרון כשאנחנו נכנסים בערב לחדר השינה היא מתחילה לצעוק "הגנן, הגנן", מצביעה על החלון ולא מסכימה להיכנס למיטה. היא ממש נכנסת לחרדה ואני מרגיעה אותה במשך הרבה זמן ( אין גנן, הגנן הלך...)כשבסופו של דבר היא נרדמת עליי. היא מתעוררת בחמש בבוקר ושוב מתחילה עם צעקות "הגנן, הגנן". אני לא חושבת שקרה משהו עם "הגנן". לפעמים כשאנחנו בגינה יש רעש מאחת החצרות ואנחנו מסבירים לה שזה הגנן. אתמול הלכנו והראנו לה אותו ומה הוא עושה. זה לא עזר.
אני לא יודעת מה לעשות.
מעבר לעובדה שזה מתיש, אני מרגישה שהיא ממש מפוחדת וגם שהרגלי השינה הטובים שלה נהרסים...
אולי עשיתי משהו לא בסדר? למה היא פחדנית כזו?