תינוקת להורים גרושים

שלום ענת
מהכתובים, נראה כי ביתך מבטאת את הקושי שלה מהגירושין כשהיא רואה את שניכם (אבא ואמא) ביחד. אם זה מוקד הקושי, והוא טבעי וברור, הייתי מנסה לעזור לה להתמודד עם הקושי ולא לברוח ממנו. הייתי אומרת משהו בנוסח: "שמתי לב שכשאבא בא לקחת אותך ואת רואה אותי ואותו ביחד, זה קשה לך ואת נורא בוכה. אני מבינה שזה נורא קשה לראות את אמא ואבא לא גרים באותו בית ולא עושים ביחד את אותם דברים ביום שישי ושבת. זה עצוב ואולי כואב בלב. אולי כשאת עם אבא, לפעמים את מתגעגעת לאמא". הידיעה שלה שאת מבינה את המתחולל בעולמה הפנימי תקל עליה מאוד.
ילדים רבים עושים דברים רבים על מנת לנסות לגרום להוריהם להתאחד מחדש. לכן, הייתי אומרת לה, בהזמנויות שונות שאת ואבא אוהבים אותה מאוד, אבל שהחלטתם להיפרד כי לא הסתדרתם ולפעמים רבתם כמו שהיא לפעמים רבה עם חברים. זה לא היה לכם נעים יותר, ועכשיו נעים לכם יותר כי אתם לא רבים. זה לא באשמתה ולא בגללה. היא אמורה להבין (אולי יקח עוד זמן) שהיא לא תוכל להיות הגורם המאחד.
בהצלחה
שרון באומל
פסיכולוגית קלינית