אחות בת 12

מנהל הפורום

טובי פלד
טובי פלד
לקביעת תור אצל טובי פלד ללא פרסום בפורום
 
  • אחות בת 12
    אני
    19/06/2010

    יש לי אחות בת 12 ואני מאוד דואגת לה...
    היא האחות הכי קטנה בבית, מאוד מפונקת, ילדה מאוד מקובלת, מפותחת לגילה שמאוד חשוב לה איך היא נראית...ילדה מקסימה.
    לפני כמה זמן החלה להתנהג מוזר, לבכות בלי לדעת למה, שהיינו שואלים אותה למה היא לא מזמינה חברים היא הייתה עונה שפשוט לא מתחשק לה לראות אותם, לשחק איתם.
    לא מזמן המורות בבית ספר פנו לאימי והביעו דאגה ממצבה, כי בבית הספר היא מרבה להתלונן על כאבי ראש ,סחרחורות,משהו שמציק לה בגרון, נצמדת למורה, עושה עיקופים גדולים כדי שלא יראו אותה, היא כבר לא יוצאת מהבית אח הצהריים, לא נפגשת עם חברים, רק במחשב וטלוויזיה. גם בימים מאוד חמים היא לוקחת לבית ספר בגד ארוך ובשיא החום מסוגלת ללבוש אותו.
    היא גם חסרת סבלנות בבית, אפילו אם דופקים לה על הדלת של החדר היא ישר מתחילה לצרוח וגם לא כל כך חשוב לה להתנצל אחר כך.
    היא נפגשת עם יועצת בית הספר פעם בשבועיים, ואמי הייתה איתה במפגש אחד עם פסיכולוגית בבית חולים.
    הפסיכולוגית אמרה שהיא חוששת שמדובר בחרדות ושהילדה גם לא מפרידה בין דמיון למציאות, ושהיא מודאגת ורוצה לקבל עוד חוות דעת על הילדה ולכן תשב איתה בחדר עם חלון חד צדדי ועוד רופאים יאבחנו אותה.
    אני ממש דואגת, הייתי רוצה לדעת אם לפי מה שסיפרתי לך המצב נשמע ממש חמור..
    אני לא רוצה שהיא תתחיל לקבל תרופות פסיכיאטריות כי זה נשמע לי מוגזם, כי אולי זה בעצם חלק מגיל ההתבגרות...
    האם זה משהו שהיא תצטרך לחיות איתו? או משהו שעם הזמן ועם כל מני פגישות עם פסיכולוגים יכול לעבור?
    האם יש לך עצות איך להתנהג איתה בבית?
    היא גם כבר לא אוהבת לשבת איתנו בארוחות היא ישר מחפשת סיבות לברוח, היא דומעת הרבה בלי סיבה...

    תודה אשמח לקבל תשובה...

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    אחות בת 12

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • אחות בת 12

    סמדר ריינר
    19/06/2010

    שלום לך,
    הדאגה שלך לאחותך מובנת ומאוד נוגעת ללב. אם יש בעיה בהבחנה בין דמיון למציאות, כפי שנאמר לכם בבית החולים אכן זהו מצב חמור. כשקורה דבר כזה לבן משפחה, שעד לא מזמן הכל היה בסדר איתו, זה דבר שקשה מאוד לקבל, ולהאמין לו.בכל אופן, אם יש בעיה בהבחנה בין דמיון למציאות זה כבר לא חלק מתופעות נורמליות שמלוות את גיל ההתבגרות.
    צריך לזכור,שכל זה עדיין לא ברור כרגע, כי כל העניין נמצא בתהליך של בדיקה, ונראה לי שאין ברירה כרגע אלא להמתין ולראות איך התהליך מסתיים, ואז לראות את מתמודדים הלאה.
    לגבי עיצות איך להתנהג איתה בבית נראה לי שעדיף שתשאלו את הפסיכולוגית שראתה אותה, כי לה יש תמונה יותר טובה של המצב.
    בכל אופן, לפי התאור שלך אני לא בטוחה שכרגע יש הרבה מה לעשות כי לא בטוח שההתנהגות שלה מונעת ממניעים הגיוניים, וצריך להמתין לגיבוש דרכי טיפול מתאימות.
    הדבר היחיד שצריך להקפיד עליו הוא לשמור עליה שלא תסכן את עצמה, אבל אני מבינה מהתאור שלך שהיא לא עושה כרגע דברים מסוכנים אלא בעיקר נמנעת ומסתגרת.
    לסיכום אני מציעה שתנסי להתאזר בסבלנות, ולהמתין לסיום הבדיקות.



    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו