ילד אפילפטי

שלום לך,
כדאי אכן לספר לילד את האמת, כולל שם המחלה והכדורים, אחרת איך אתם מתכוונים לתת לו אותם? אמירת האמת תפתח פתח לעיבוד השאלות והתחושות שבודאי יש ו סביב מצוב וחושב לאפשר דיבור גלוי על כך. לגבי הסביבה, אם אין השפעה יום יומית לא חייבים לספר לכולם, אך כן ישי לדאוג לעדכן את המבוגר האחראי - המורה בבית הספר, מדריך בקייטנה וכו', ולהנחות אותם מה לעשות במקרה של התקף אם יקרה, וכן לדאוג ולבקש שימרו על סודיות ועל הפרטיות של בנכם ולא לחלוק את מידע עם ילדים או מי שלא נוגע לעניין.
אם הילד רוצה ומוכן לספר בפתיחות לכולם, ואתם חשים שהוא חש בטוח עם זה, אז באמת אין סיבה להסתיר.

ברור שנספר לו. לא חשבנו אחרת.
השאלה שלנו היתה באשר למלל עצמו והאם יש הכרח לקרוא למחלה בשם או שאפשר פשוט להסביר שיש איזושהי בעיה חשמלית במוח (או משהו בסגנון)?

שלום לך,
בהחלט אני חושבת שיש מקום לקרוא למחלה בשמה. לא ברור לי מדוע לא? כל הסתרה שאתם מייצרים בשלבים האלה יהיה אחר כך קשה יותר ומסובך יותר לצאת ממנה.
ילידם גם קולטים דברים ומבינים שיש פער בין מה שנאמר להם לבין עוד דברים וזה רק מגביר את החרדה והקושי ולא מוריד אותם.