התנהגות אחרי מחלה

שלום ליאת,
ייתכן באמת שהשינוי בהתנהגות קשור למחלה. כשהוא מקלל ומרביץ יש להפסיק זאת מייד ובתקיפות. עם זאת, במקביל, כשהוא רגוע, כדאי לדבר איתו על מה שקרה לו מבחינה בריאותית בזהמן האחרון, ולבנות סיפור מסגרת שיעשה לו סדר באירועים וירגיע אותו. החל משיחזור, של מה קרה: "היו לך כאבים, והיה לך קשה ונבהלת, ואולי חשבת שזה יימשך כל הזמן, ואז הלכנו לבית חולים, ואבא ואמא חיכו לידך ולא הבנת בהתחלה מי האנשים האלה ואבא ואמא הסבירו לך שהם רופאים ורוצים לטפל בך ולעזור לך..." וכו'. אפשר לעשות זאת גם דרך בובה, שמספרים עליה סיפור - "אתה יודע שלבובה היה כאב אוזניים, והרופא נתן לה תרופה... והיא פחדה מאוד, אבל עכשיו היא התגברה" וכו'.

כיוון חשיבה נוסף לקשר בין המחלה להתנהגות.. ייתכן מאד שכאשר הילד היה חולה, ריחמת עליו, בצדק, פינקת אותו, איפשר לו יותר והגבולות התרופפו. זה קורה לרב האימהות כשהילד חולה. הקושי הוא לחזור לשגרה אחרי שהילד מבריא כי גם האם וגם הילד התרגלו למשהו אחר.
לשדר מסר שזהו. נגמר. הוא כבר בריא וחוזרים לחוקים. בבית לא מקללים ומרביצים. בהחלט לא