רגרסיה

אני אם לבן 6.5 ובת 3.5. בעייתי היא עם בתי הקטנה. בקיץ שעבר היא נגמלה מתיתול לגמרי, גם ביום וגם בלילה. זאת אומרת שמאז הגמילה עברה שנה.
לפני כחודשיים היא החלה להרטיב ביום. בגן היא יבשה במשך כל היום! זה קורה רק בבית, או יותר נכון כשהיא לא בגן. היא פשוט מתאפקת ולא ניגשת לשירותים וכשאני פונה אליה לגשת להתפנות היא אומרת שאין לה... וכשהיא כבר לא יכולה יותר להחזיק היא רצה לשירותים וכבר מפספסת, ברב המקרים לא את הכל אלא רק חלק בתחתונים, כלומר הם לא תמיד רטובים לגמרי.
קצת רקע: במשך השנה האחרונה היא היתה בגן עירייהכאשר מ-1 בצהרים היה מגיע צוות של צהרון לגן שם היא שהתה כשעה. לפני כחודש היא התחילה לבכות כאשר הצוות של הצהרון היה נכנס לגן, ומאז היא לא רצתה ללכת לגן בכלל. היא אפילו סיפרה לי שהיא פוחדת ה2 מטפלות בצהרון ואני מאמינה לה מכיווןם שהם מאוד קשוחות וחסרות סבלנות (קרה לה בתחילת השנה פעם אחת שהיא פיספסה בצהרון). לכן החלטתי להוציא אותה מהצהרון. וב1 אני לוקחת אותה הביתה.
בנוסף לפני כשנה נולדו לאחיותיי 2 תינוקות מדהימות ולפי דעתי היא מאוד מקנא בהן, כי היא לעיתים מחקה את אופן דיבורן.
אך אני לא יודעת למה לשייך את הרגרסיה הזאת.
למה דעתך זה קרה לה?
ומה עושים?(עד עכשיו מה שעשיתי זה להגיד לה את בוגרת לכי תקחי לך לבד תחתונים מהמגירה אך נראה לי שזה רק מתחזק כי נראה שהיא מתלהבת מההחלפות, אני מודה שגם כעסתי מס' פעמים כי זה מוציא מהדעת! בעיקר מכיוון שהיתה גמולה באופן מושלם. אתמול החלטתי שאני לוקחת את כל התחתונים ואומרת לה שאין הכל בכביסה - בכל פעם שהיא מפספסת)אינני יודעת אם זה נכון...