איך להתנהג גיל 11

שלום רב.
יש לי ילד בן 11 וקשה לי להציב לו גבולות.
אני ואמו גרושים והיחסים טובים.
רוב הזמן הילד עומד על זה שהמילה האחרונה תהיה שלו,מורח את הזמן,הערב למשל נאבק איתי על עוד זמן במחשב,עשה כאילו יורק,צעק,הוציא לי את הסוללות מהפלפונים,אי אפשר היה לדבר איתו,אמר שהוא ילך לאמו,אנו גרים בקירוב,יצא,התקשרתי לאמו וסיפרתי לה,היא התקשרה אליו ותוך דקות חזר,כי היא לא היתה בבית.הוא ילד מאוד חכם ומתוק.לא ידעתי ולא יודע מה לעשות.
תודה על כל עזרה.

שלום הילה,
לא כתבת שום פרטים על המשפחה ועלל הילדה מעבר עניין המתח של הציונים, כך שקשה מאוד לדעת מה ההסיבה למה שקורה כרגע בבית.
אני רק יכולה לשער שאולי זו ילדה בכורה שתמיד קיבלה הרבה קרדיט ואחריות בבית והחלה לתפוס עצמה אולי כחזקה מההורים ולכן מתחיל להיות לה קשה לקבל מרות ממכם?
עם זה מהצב צריך לשנותו, ולהחזיר לכם את הסמכות ולהוריד ממנה תפקידים ,גם ריגשיים שמעמיסים עליה (האם אתם משתפים אותה בעניינים אישיים שלכם, בהחלטות שלא היא אמורה לקבל?)
בכל אופן אם אתם מעוניינים לפנות לייעוץ, אתם יכולים לפנות לפסיכולוגית בית הספר ולקבל המלצות למטפלים באיזור מגוריכם, או כמובן לפנות לאחת מאיתנו, אם אתם גרים באיזור שאנחנו מקבלות.

סמדר, תודה רבה על המענה המהיר, אכן כן מדובר בילדה בכורה אחות לאח בן 7 שסיים כיתה א,
ואיתו הייתי צריכה לשבת קצת יותר בשיעורי הבית ואף מעבר לכך, וכך קיבלה בתי עצמאות מוחלטת בכל הקשור לשיעורי הבית . אציין גם שהינה עוסקת בחוגים ספורטיבים הדורשים ממנה מאמץ רגשי ופיזי ומצוייה היא בחברה תחרותית מאוד.
אציין כי הלחץ להצליח בהכל מבחינתה בצורה מושלמת לא בא מהבית, אנו תמיד אומרים ומסבירים לה שלא ההישיגים הם העיקר ויש דברים אחרים שעליהם צריך להסתכל.
האם הינך מצדדת בעונשים כגון לא להזמין חברים או לא להפעיל המחשב מה שמעורר אצלה זעם רב, או לנסות עמה בדרך אחרת ללא עונשים?
דאגתי היא מה יהיה בעתיד כאשר באמת הדרישות ממנה יהיו גבוהות יותר, איך אפשר יהיה למתן את החרדה והלחץ שתהיה משוחררת בלי הלחץ של מה יהיה אם לא אצליח לקבל ציון גבוה או שלא תהיה בין הטובים ביותר בחוגים בה היא משתתפת..
תודה רבה.

שלום הילה,
לא, אני לא מצדדת בעונשים. עונשים רק גורמים להשפלת הילד ואינם משיגים דבר. אם שמת לב לא אמרתי דבר לגבי האם אתם משדרים לה לחץ להישיגיות. הדגש שלי היה אחר, האם אתם בלי לשים לב דורשים ממנה אחריות ריגשית ו/או אחרת שהיא מעבר לגילה. לכך לא התייחסת. אני לא יודעת אם בגלל שלא הבנת אותי או בגלל שזה לא נכון לדעתך.
כן צריך לשדר מסר תקיף וברור שהתנהגות לא תקינה לא תתקבל, אבל מעבר לזה צריך בהחלט לברר אם יש מצוקה נוספת, ואם אתם לא מצליחים לעשות את זה לבד, כדאי לפנות לייעוץ.
התייחסות נכונה למצוקה שלה, אם יש, אמורה להוביל גם להורדת רמת הלחץ והחרדה שלה לגבי הציונים.
ילד הישגי ששואף לשלמות זה לא דבר שנובע תמיד מלחץ הישגי מצד ההורים אלא יכול לנבוע גם מעוד דינמיקות שפועלות בבית, שגורמות לו להרגיש בוגר מעבר לגילו ולכן גם בודד וחרד, חרדה שההתמודדות איתה יכולה לבוא לידי ביטוי בניסיון להשיג שליטה ולהיות מושלם והישגי. מטרת צורת ההתמודדת הזו היא לא לחוש חוסר אונים, כשיש דברים שהם גדולים עלי, לא בהכרח בלימודים אבל זה בא לידי בלימודים וגם בניסיון לשלוט בכם על ידי ההתנהגות של שהשתנתה.

לגבי שאלתך האם אנו דורשים ממנה אחריות גבוהה לגילה, בכלל לא נהפוך הוא .

אך אולי נובע הדבר מזה שלבתי חברה טובה שהינה מוכשרת והשגית מאוד בכל , האם קרבה זו יכולה לגרום ללחץ כלשהו מצידה ?
ותודה רבה על המענה לשאלותי שנתן מס' נקודות למחשבה, גם אני אגב לא בעד עונשים אך לפעמים איני רואה כל ברירה אחרת.
ושוב תודה וחופשת קיץ נעימה לכולם.

שלום הילה,
ייתכן שעניין החברה משפיע, אני לא בטוחה שניתן לתלות בזה את כל העניין.