הרבה חרדות ושאלה עיקרית!!!!!

מנהל הפורום

טובי פלד
טובי פלד
לקביעת תור אצל טובי פלד ללא פרסום בפורום
 
  • הרבה חרדות ושאלה עיקרית!!!!!
    עומר (שם בדוי
    01/07/2010

    היי, אז ככה, אני מרגיש ממש מתוסבך יש לי המון חרדות והן רק הולכות ומתקבעות אצלי בחיים. אני כבר די יודע את השמות שלהן: הפרעה כפייתית (שאני סובל ממנה כבר שנים רבות בערך כמו 5-6 שנים), חרדת נטישה, הפרעת פאניקה, הפרעת חרדה מוכללת. ועוד משהו אני די מפחד מרוחות וכל מיני דברים כאלה, אני חושב לפעמים שאולי אחוז בי דיבוק שגורם לי לעשות כל מיני פעולות טקסיות ודברים כאלה, או שאני תוהה הרבה דברים לגבי העולם -האם באמת יש אלהים, מה יש מחוץ לחלל, האם יש בכל אחד נשמה, ממה נוצר האדם, האם זה באמת מאלהים - ואלה תהיות שלפעמים ממש גורמות לי לצאת מדעתי ולהרגיש כאילו אני מתחרפן, בנוסף יש לי כל מיני מצבים, שפתאום אני חושש שאני עומד לחטוף התקף לב או משהו ואני רק בן 16 ובריא תודה לאל. ד"א יש לי גם כל מיני מחשבות מיניות מגעילות על אנשים קרובים וזה די דוחה אותי ואני מנסה להתעלם מהם אבל זה לא כל כך עובד. אני ממש מספר כאן את הכל עליי, כל מה שאני מרגיש וכל מה שעובר עליי מקווה שבאמת יש לכל הדברים כאן פתרון.
    מה לעשות עם זה? לפנות לפסיכולוג? כבר הייתי בטיפול פעם, אבל לא בנושאים האלה אם אני זוכר טוב (אם כבר מדברים על חרדות אני לא יודע אם זאת חרדה אבל על כל דבר שאני לא בטוח בו ב200 אחוז אני מרגיש צורך לומר "אם אני לא טועה" או משהו בסגנון
    משהו בראש מכריח אותי להגיד את זה).
    ולשאלה העיקרית כאן, כמו שאמרתי יש לי חרדת נטישה, כשאני מתרחק לזמן רב מהבית, נגיד נסיעה לטיול שנתי וכו' עולות בי חרדות, אני מתחיל לבכות ללא הפסקה על הריחוק מהבית, רק המחשבה על כך שאני צריך לעבור יומיים שלמים מבלי לראות את הבית משגעת אותי, היא לא נותנת לי מנוחה, ואני מרגיש שזה הורס לי את האיכות חיים, אני לא יודע בדיוק אם זה גם געגועים למשפחה, אני לא כל כך חושב, אני די מתרכז בריחוק הזה מהבית לזמן רב (כמו יומיים). עוד מעט יש לי נסיעה לאילת עם חברים, זה יוצא בערך עוד כחודש וחצי ואני תוהה אם לנסוע או לא, אני יודע שנסיעה לאילת לחמישה ימים!!! תשגע אותי ואני מפחד שוב לבכות ולרצות הביתה כל הזמן, משהו נוסף הוא שאני מכיר את החברים האלה רק מתחילת השנה, ואני לא בטוח אם אני ארגיש בנוח לסוע איתם, או שפשוט אני מנסה להפיל על זה את החרדת נטישה מבלי לשים לב, אז ככה לעניין, אני מתלבט אם לנסוע או לא, אני מקווה להתחיל טיפולים פסיכולוגיים אבל אני לא יודע אם זה באמת יפתור את הבעיה ואני אוכל לנסוע עוד חודש וחצי והכל יהיה בסדר, אני צריך להחזיר תשובה בקרוב מאוד לחברים שלי אם אני נוסע איתם או לא כי הם רוצים לסגור בית מלון באילת. אין לי כל כך מושג מה לעשות, אני מפחד לנסוע, ואת האמת שאני מעדיף להשאר בבית לפי דעתי, כי הפחד הזה של להתרחק מהבית למשך חמישה ימים!!!! זה משגע אותי.
    מה לעשות, בינתיים, האם להגיד כי אני נוסע, אם אני אומר שכן אני לא יכול לחזור בי ואני אהיה חייב לנסוע או לשלם את הכסף על הבית מלון מבלי לנסוע.
    בבקשה עזרה דחופה!!!
    תודה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • חרדות ושאלה עיקרית.

    סמדר ריינר
    01/07/2010

    שלום עומר,
    בודאי שאפשר וצריך ואפילו דחוף לטפל בחרדות שלך. ולכן כדאי לך לפנות לטיפול פסיכולוגי בהקדם. ייתכן שגם ימליצו לך, אולי באופן זמני, לשלב טיפול תרופתי במקביל לטיפול הפסיכולוגי כדי להגביר את היעילות שלו.
    לגבי הטיול לאילת, אני מקבלת את הרושם שאתה לא ממש רוצה לנסוע כרגע, ולכן עדיף שתתרכז בלפתור את הבעיה שלך, וכשתרגיש יותר רגוע תוכל לנסוע בהמשך השנה, אולי בחגים, אולי לפחות זמן, זה בודאי לא הטיול האחרון ויהיו עוד.
    בהצלחה.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • תודה על המענה

    עומר (שם בדוי
    01/07/2010

    ויתרתי על הטיול ואני אפנה לפסיכולוג.
    תודה רבה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • בבקשה:-) ובהצלחה.

    סמדר ריינר
    01/07/2010

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • מבינה ומזדהה

    נעמה
    08/09/2010

    שלום עומר.
    למרות שההודעה שלך פורסמה כבר לפני חודשיים היה חשוב לי בכל זאת לכתוב לך. את מה שאתה מתאר עברתי בעצמי, כולל הלילות הקשים מחוץ לבית כתוצאה מחרדת נטישה, את החרדה הגדולה ואפילו את הצורך להוסיף, "נדמה לי", אחרי כל משפט, בין אם אני בטוחה במה שאמרתי ובין אם לא. אני מבינה מאוד מה אתה עובר וכשקראתי את מה שכתבת הרגשת כאילו אתה מתאר את חווית שנות העשרה שלי. אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי שנים רבות אוני יכולה להגיד בלי צל של ספק, והיום גם בלי "נדמה לי", שלולא הטיפול הייתי היום בן אדם אחר, והחיים שלי היו הרבה יותר קשים ואומללים. הצורך להגיד "נדמה לי" נשמע לי כמו מה שהתחלתי לסבול ממנו לא מזמן - OCD. תמיד הייתי אדם חרדתי אבל השנה היה לי משבר וזה התפרץ בצורה מאוד אגרסיבית פתאום ולכן התחלתי לקחת תרופות. אני רוצה לחזק את מה שהציעו לך פה ולגבות אותו בנסיון אישי: בזכות הטיפול אני חיה היום. חיה באמת. טיפול פסיכולוגי הוא אחד הדברים שאני הכי מודה עליהם. וגם לתרופות, שלקח לי הרבה זמן להתרגל לרעיון של לקחת אותן, אני חייבת תודה. מה שאני בעצם אומרת לך פה הוא אל תפחד לקבל עזרה. איש מקצוע מוכשר יכול להיות ההבדל בין חיים טובים לבין הסבל שאתה חווה עכשיו. וגם אם היה לך נסיון לא טוב עם מטפל אחד, לא צריך לוותר. אני הלכתי לשלושה מטפלים במהלך החיים ורק בפעם השלישית זה הצליח. זה תלוי הרבה בבן אדם שיושב מולך, וזה גם הרבה עניין של כימיה. אל תתייאש ותן לטיפול ואולי גם לתרופות צ'אנס נוסף - זה יכול להיות מה שישנה את החיים שלך.


    מחזקת את ידיך.
    בהצלחה.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו