איך להתמודד

הילי שלום,
באופן כללי, אני לא חושבת שיש ערך חינוכי בהתעלמות ממלים או פעולות של ילדים. ייתכן כי בנך מבטא באמצעות הדברים שהוא אומר, תוקפנות טבעית שהוא מרגיש, וקשה לו לבטאה באופן יותר הולם או תואם. הכעס הוא נורמטיבי אולם את זו שתחליטי האם הביטוי שלו כלפייך באופן הזה הוא מתאים או לא (למשל, כן טבעי שבנים בגילו ישחקו ברובים ובמשחקי מלחמה, והדבר לא יחווה כהתנהגות קיצונית מדי). בכל מקרה, כשבנך נוהג באופן שאינו מקובל עלייך, עלייך לומר לו שאת לא מסכימה שידבר כך לאמא, "זה דיבור לא נעים", ולבקש שיחזור על בקשתו ממך בצורה אחרת. אם הוא חוזר על הביטויים השליליים או זורק דברים, חשוב להציב לכך גבולות, כמו להפסיק את הפעילות המשותפת עמו עד שיתנצל על מעשיו. רצוי גם לתת לו פסק זמן כשהוא כועס.
כדאי גם לבדוק במקביל האם יש זמנים בהם הילד נוהג כך יותר, האם הדבר דומה כלפייך וכלפי אביו, ולראות כיצד לעזור לו להפחית את ההתנהגויות הללו ולבטא כעס באופן מתאים יותר.
שירי