נסיעה לחו"ל....

שלום מיטל,
לא ציינת לכמה זמן את נוסעת. בכל אופן ניכר שאת חשה אשמה רבה בשל כך. לילדה שלך לא יהיה קל, אך זו לא סיבה לא לנסוע, בתנאי כמובן שאת נוסעת לפרק זמן סביר. לא הייתי עוזבת ילדה בגיל הזה לחודש נניח, משהו באיזור השבוע, פלוס מינוס זה קצת יותר מתקבל על הדעת.
את צריכה לנסות להגיד לה בהקדם ובצורה הכי עניינית שאפשר: "אני נוסעת לחופשה, זו חופשה של מבוגרים, היא לא מתאימה לילדים, את תישארי עם סבתא (נניח) ואני אשמור איתך על קשר כל יום, פעם אחרת אנחנו נעשה חופשה של ילדים בבריכה/בקיבוץ וכו'."
ייתכן שהיא לא תגיב בהתחלה, היא אולי גם לא כל כך תקלוט את המשמעות ואת מושג הזמן, ולכן צריך להזכיר לה כל יום בשבוע הקרוב "את יודעת, עוד כמה ימים אמא נוסעת ואת תישארי עם סבתא לאה".
בזמן שתהיי בחו"ל חשוב מאוד אם יש אפשרות - לשמור על קשר יום יומי באמצעות הטלפון או הסקייפ, רצוי בשעה קבועה, אם זה מסתדר.
ייתכן שבהמשך כשהיא תקלוט, היא תגיב בכעס או בבכי, זה בסדר, צריך לתת לכך מקום והכרה - "אני יודעת שזה לא כיף לך, מותר לך לכעוס, אבל אמא רוצה לעשות קצת דברים של מבוגרים. בינתיים גם את תעשי כיף עם סבתא". לא להדוף את הכעס שלה ולא לומר לה לא לכעוס.
אם יש לה חששות, למשל איך היא תסתדר, איך יקחו אותה לקייטנה, איך היא תירדם בלילה, פחד שיקרה לך משהו וכו', לכל דבר יש לתת מקום, להרגיע, ואם יש אפשרות אז גם לתת פיתרון. בעיקרון עדיף שהיא תישאר בבית בסביבה המוכרת, וכן רצוי שדמות אחת קבועה תהיה איתה כל התקופה, וכדאי שיהיו הוראות שיאפשרו לדמות המשגיחה לטפל בה בצורה שמתאימה לה, וכן רצוי להיכן תכנית לימי החופש שלה, אם היא בקייטנה אז בשעות אחר הצהריים.
זהו, מעבר לזה, נסי ליהנות ולא לשדר לה אשמה כאילו את עושה לה משהו נורא ואיום.
נסיעה טובה.

אבל האם בכל זאת לעשות מן סוג של טבלת ימים כדי שתהיה לה אינדיקציה ליום שאני חוזרת?

שלום מיטל,
תראי, אני חושבתשאם יש לך אפשרות לדבר איתה מדי יום, אתן יכולות את הספירה של הימים לעשות ביחד. אחרת אני חוששת שהצורך למלא את הטבלה בזמנה החופשי , ובודאי צריך גם שמישהו יזכיר לה, ולא בטוח שזה תמיד מתאים שמזכירים את זה ברגעים שהיא עסוקה במשהו אחר אורוצה לשכוח את זה. לכן לא הייתי מייצרת מצב שבו היא חייבת להזכיר לעצמה את ההעדרות שלך בכל מיני רגעים ביום שזה לא רלוונטי מבחינתה.
אלא אםכן מי שמגיח עליה יוכל למלא את בעצמו ולשמור אצלו, ולהראות לה את זה לצורך המחשה רק כשהיא שואלת.