עצבנות

בני בן החמש וחצי הוא ילד לפי הספר. שובב במידה, חברותי, ממושמע, אוהב סדר וחוקים, סקרן, וכחן וכו' וכו'. אין די מחמאות כדי לתאר אותו. בשנה האחרונה שמנו לב שתופעות פיזיולוגיות כמו שיעול, משיכה באף ותולעים הופכות ל"טיקים" קבועים אחרי סיום הטיפול. ניסינו טיפולים רפואיים וטבעיים מכל הסוגים עד שהבנו שאין תולעים ואין פיסורה ואין שיעול אמיתי או נזלת וכל זאת הוא מגרד בישבן, מושך באף ומשתעל כל שעות היום. כשהוא נכנס בלילה למיטה כל התופעות נפסקות מיד.
לשם השלמת התמונה יש לו אח בן שנתיים ועשרה חודשים, שכמו כל אח קטן אלוף בהצקות. הגדול מעולם לא הרים עליו או על כל אחד אחר יד, אבל יודע להגיב כשאין ברירה.
אנחנו כמובן מתעלמים לחלוטין מהתופעות. האם יש פתרון, או שצריך להמשיך להתעלם ולחכות שזה יעבור לבד?