כסיסת ציפורניים ועוד

שלום ננה,
נראה שהילדה מרגישה סוג של מתח, חרדה או לחץ וכסיסת הציפורניים מרגיעה אותה. גם הכאבים עליהם מתלוננת בחזה יכולים להיות קשורים לכך.
אני לא יודעת עליכם מספיק פרטים ואין לי מושג אם זה קשור לעובדה שיש לה שתי אימהות או לדינמיקה מסויימת בבית או לדברים אחרים.
באופן כללי זה כנראה רומז על כך שאין לה אמצעים יותר טובים להכיל את חרדותיה. מהן אותן חרדות וממה הן נובעות אני כרגע לא יכולה לדעת.
לגבי כסיסת הציפרניים עצמה אני לא חושבת שיש טעם להעיר לה על כך כרגע.
ייתכן שזה קשור גם לאינטילגנציה הגבוהה שאת מדווחת עליה, וייתכן שהיא מעבדת דברים לבד כי יש משהו בסיוע לעיבוד שלא נעשה עבורה אולי בצורה מספקת.
כלומר ייתכן שהיא נחשפת למידע שאו שהוא מעבר לגילה או שהוא מועבר בצורה שלא שלא מובנת לה ולכן רמת החרדה שלה עולה.
למשל לא ידוע לי איך היא מעבדת את העובדה שיש לה שתי אימהות, איזה שאלות היא שואלת על כך ואיזה תשובות היא מקבלת. זה יפה שזה לא אישיו מבחינתכן, אך זה לא אומר שזה לא אישיו מבחינתה, מה היא עושה עם זה בפנים ואיך היא מסבירה את זה לעצמה אני לא יכולה לדעת כי לא מסרתם על כך פרטים.
זה מה שאני מה שאני יכולה לשער כארע על סמך הפרטים שמסרתן.

אני מבינה שרב הנסתר על הגלוי.. אך האם לאור התיאור שלי, את ממליצה בשלב זה לערב גורם מקצועי או שכדאי אולי להמתין ולראות אם תופעת כסיסת הציפורניים נעלמת (וגם הכאבים בחזה)?
תודה על התגובה
ננה

שלום ננה,
אפשר להמתין, אבל כן הייתי אומרת לה משהו על כך שהמצוקה שלה נראית, כי אחרת ההמתנה היא כמו התעלמות.
משהו כמו למשל: אולי כואב לך בחזה, כי קצת קשה לך בלב, אולי עצוב לך, או שאת מודאגת או מרגישה דברים, אם את רוצה לשאול או לדבר על דברים שקשים לך חשוב לנו לשמוע".
ייתכן שלא תהיה תגובה באותו ברגע, אך ייתכן שבהמשך פתאום יצוץ משהו, שייראה לא מחוץ להקשר, פתאום תדווח על חרדה, או על משהו שקרה לילדה אחרת, לא לה,או תשאל איך מגיעים ילדים לעולם, או איפה אבא שלה וכו' - חשוב לשים לב טוב טוב כי אולי היא מתחילה לדבר על עצמה וזה במקום הכאב בחזה...