בן 3.5 לא חברותי

בני בן 3.5 ולא חברותי כלפי ילדים.
הוא מאוד מסוייג מחברתם, לא יוזם איתם משחק בגן, לא מצטרף אליהם למשחק (אלא בתיווך הגננת),אפילו נירתע מהם, וכן הגננת סיפרה שאם ישבו נניח במעגל בשעת ריכוז הוא יקח צעד אחורה וישב מרוחק כאילו התפישה שלו את ה'ספיייס' שלו היא מוטעית.
מדובר על ילד מאוד יצירתי ונבון, מצייר פיגורטיבי כבר שנה וחצי בערך, רוקד ועושה כירויוגראפיות, משחק מקסים במשחקי דמיון, אוהב לשיר ויודע לשיר יפה, עושה הצגות.. בקיצור יש לו עולם עשיר.
כמו כן הוא ילד עם אינטיליגנציה רגשית של אדם מבוגר, לא ייבכה ו/או יעשה 'סצנות' ליד זרים/אנשים שהם לא אני או אבא שלו, מאוד רגיש לסובב אותו.. ינסה תמיד לא להעליב.. ומאוד רגיש כלפי כולם.
הוא ילד מאוד טוב וממושמע.. הוא מדבר יפה ומשתמש במילים גבוהות אם כי קצב הדיבור מעט איטי.
מבח' מוטורית הוא מאוד איטי, התחיל ללכת מאוחר, ובכלל ילד זהיר ורגוע ביותר מעדיף לשבת ולצייר במקום להתרוצץ..
חשוב לציין שאני אדם לא מאוד חברותי (אני חד הורית, הגירושים התרחשו כשהילד היה תינוק) וגם אני מאוד אוהבת את הלבד שלי וכך גם הוריי שגרים אלינו בשכנות. וגם אבא שלו אדם לא יותר מדי חברותי.. האם כל המתואר נישמע מדאיג? האם כדאי לפנות לייעוץ פסיכולוגי?