מעבר לגן עיריה ילד קצת מיוחד

שלום מאיה,
כדאי לכם פנות למכון להתפתחות הילד דרך קופת החולים שלכם, ולברר את מהות הבעיה בצורה קצת יותר מעמיקה. לדעתי אין צורך לחשוש מסטיגמה זהו אבחון כמו כל אבחון רפואי שהייתם נדרשים לו עם כל בעיה רפואית אחרת מה גם שהייתה בעיית שמיעה בעבר, וראוי שיהיה מעקב התפתחותי כלשהו. מרכזים מהסוד הזה מחוייבים לסודיות ואין סיבה שיעבירו מידע למערכת החינוך ללא רשותכם.

הי סמדר
תודה שחזרת אלי.
היינו כבר באבחון בגיל שנתיים של המכון להתפתחות הילד ואני חייבת שזה לא היה הכי מקצועי ומקיף. מאז היינו כבר פעמיים אצל קלינאית תקשורת פרטית במכון טוב. פעם 1 בגיל שנתים וחצי קצת יותר ופעם 2 לפני כמה חודשים. הקלינאית בעיקר ציינה עבודה על שפה,אוצר מילים וכישורי שפה אבל לא מבחינה תקשורת ובטחון ששם היא לא מצאה שום בעיה וכך אני גם רואה את הילד חברותי בעל בטחון עצמי נורמלי וסקרן. העניין הוא יותר בניואנסים של סיטואציות חברתיות ואיך אני מחזקת אותו במקומות הללו.
כמו כן הוא בד"כ נמנע מעבודה הדורשת מוטוריקה עדינה לאורך זמן כמו ציור,כתיבה,תפירה .יודע להשחיל חרוזים ומידי פעם מוכן אבל לרוב מעדיף עיסוק גופני יותר-יש לך עצה איך אני יכולה לחזק את המיומנות הזו גם?
אלפי תודות
מאיה

שלום מאיה,
תראי, אם את מרגישה שאת יודעת בעצמך מה הבעיה, והיא מאוד נקודתית, אז בהחלט אפשר לנסות לעבוד עליה לבד. אם את מרגישה שאת מבינה איפה הוא טועה בהבנת סיטואציות זה משהו שאולי אפשר להסביר לו בשפה שמובנת לו. את לא הבאת דוגמאות לכך ולכן קשה לי להתייחס יותר ספציפית. תנסו לשים לב האם יש סיטואציות מסויימות שהוא תמיד לא קולט, מה הוא לא קולט בדיוק, האם הוא מפרש תגובות כדחיה למרות שהן לא תמיד כאלה? האם להיפך - הוא לא יודע להבחין מתי ילד אחר לא מרוצה ממשהו וכדאי להפסיק? אלה דברים שניתן ללמד אותו לשים לב.
לגבי מוטוריקה עדינה - אני לא מומחית בריפוי ועיסוק, אבל מכיוון ההתמחות שלי אני רק יכולה לייעץ לך שאולי כדאי לעשות דברים בצורה כמה שיותר משחקית וכיפית, ואם הוא רוצה אז מצויין ואם לא אז בלי לחץ. ייתכן שבשל העובדה שהיו לו כבר כל מיני קשיים, והוא עבר אבחונים יש לו חשש מפני תחושות הכישלון והאכזבה ואולי גם לכם וייתכן שזה מוסיף לחץ ולכן הוא עוד יותר נמנע. אם קיים לחץ כזה אולי כדאי לנסות לשים לב לכך ולהשתדל להרפות ממנו ואז דברים ילכו יותר קל.