סירוב ללכת לחברים בלי ההורים

שלום רב. בני הוא בן 6 וחצי, ילד חברותי אשר שמח לארח חברים בביתו. הינו מסרב באופן עקבי להתארח בביתם של חברים בלעדיי או בלי בעלי. מוכן אף לוותר על מפגש עם חברים אם הדבר אומר שלא אוכל להיות במפגש. הינו מתקשה לאמר לנו מה מןנע ממנו ללכת לחברים לבדו, כנראה שחושש. ניסינו מס' דרכי התמודדות - להגיע תמיד איתו לחברים בתקווה שיתבגר מעט ויסכים לשהות לבדו אך ללא הועיל. חשבנו למנוע ממנו לארח חברים בביתו עד שיסכים להתארח לבדו. הננו אובדי עצות. נשמח לקבל הכוונה מה הדרך הטובה ביותר להתמודד עם נושא זה מבלי לפגוע בילד.