פחדים וחרדות

מנהל הפורום

טובי פלד
טובי פלד
לקביעת תור אצל טובי פלד ללא פרסום בפורום
 
  • פחדים וחרדות
    מעיין
    16/04/2007

    שלום

    בני בכיתה ג' בן 8.5, תמיד היו לו פחדים פה ושם ברמה "נורמלית" (לדעתי) פחד ללכת לחדר לבד בחושך או לפעמים בלילה.

    לאחרונה יש התעצמות של הפחדים, לפני מספר ימים נקראתי לבית הספר (בני התקשר) לבוא לקחת אותו כי ברח לו פיפי במכנסיים, כשהגעתי הוא סיפר לי שלא ממש ברח לו, הוא לא רצה ללכת לשירותים כי הם מפחידים (אין סורג בחלון, לפעמים היו ילדים שננעלו, והסיפור של תאיר ראדה לא מרפה) ולכן התאפק עד שלא יכל יותר והפיפי יצא (הוא פשוט יש בכיסא ועשה פיפי בכיתה). מיקרה נוסף היום בעלי יצא לפגישה והוא היה פשוט בחרדה עצומה שרק אני נשארת, הוא רצה שאני אקרא למבוגר נוסף עדיף גבר (לא ידעתי באותו רגע אם לצחוק או לבכות) הוא אמר שהעובדה שאבא הלך ונשארנו לבד עושה לו בחילה הלך פעמיים לשירותים, בדק שכל הדלתות בבית סגורות שאל אותי מה אני יעשה אם יבוא מישהו הבייתה שאנחנו לא מכירים איך אני אתמודד ובסוף נרדם תשוש.

    בני ילד מאד רגיש בעל בטחון עצמי ברמה טובה, המון חברים מקובל ואהוב, ילד שתמיד מספר לי איך הוא מרגיש ולמה גם אם אלה דברים פחות נעימים, כמו חבר שהעליב מורה שכעסה, ילד שיודע שתמיד אימו תהיה לצידו גם אם הוא עשה משהו לא טוב, קיימת פתיחות רבה הוא משתף בהכל - לכן אני יודעת שהפחדים לא נובעים ממשהו שאולי קרה לו (חס ושלום) - יש לו קשר מדהים עם אבא שלו הם מדברים המון ועושים המון דברים ביחד יש לו אחות בכיתה א' היחסים איתה בסדר - בקיצור אנחנו משפחה מאד נורמלית עם קשר טוב מאד בנינו.

    אני חסרת אונים מול כל הפחדים האלה בעיקר בגלל עוצמתם, ניסיתי לדבר איתו על כך שרוב הפחדים נמצאים במחשבה ושם גם אנחנו מפתחים אותם ומעצימים אותם ואז יש תחושה של משהו אמיתי למרות שזה במחשבה, דיברנו על כך שפחד במידה הוא דבר טוב ששומר עלינו ועוזר לנו לא להיכנס למצבים מסוכנים, שזה בסדר לפחד, ואם יש משהו או מישהו שאמר לו משהו מפחיד או הפחיד אותו או מיקרה שהיה בטלויזיה או כל דבר אפשר לדבר על זה ולראות איך מתגברים, כלום לא עזר.

    בבקשה עזרה, תודה מראש


    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    פחדים וחרדות

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • פחדים וחרדות

    שרון באומל
    16/04/2007

    שלום לך.
    ראשית, ברצוני לומר שאת מתמודדת באופן ראוי להערכה עם הפחדים והחרדות של בנך. המשיכי כך. הורים רבים פוחדים להתעמת עם הנושאים הללו.
    נשמע כי בנך זקוק עדיין לאובייקט חיצוני, גברי, שיגן עליו. ילדים בגיל שלו הפנימו, לפחות באופן חלקי אובייקט כזה, ולכן יכולים להתמודד באופן עצמאי עם חלק מהחרדות. הייתי מציעה להמשיך ולשוחח עם בנך על הפחדים. לדוגמא: כשאביו לא היה בבית הייתי אומרת לו שאת מבינה שהוא חש יותר בטוח כשיש דמות גברית בסביבה. אולי הוא חווה את הדמות הנשית כלא מספיק able להתמודד עם סכנות. בנוסף, באמת כדאי לנסות למצוא יחד עימו דרכי התמודדות והתגוננות מפני הדברים שהוא מפחד מהם. אני מציעה ממש לשבת ולדבר על כך.
    הצעה נוספת, חשובה לא פחות היא להציע לו להשתתף בחוג לאומנויות לחימה. יותר משחוג כזה אכן עשוי לסייע לו בשעת משבר, הוא יגביר את בטחונו בכוח שלו. אפילו חוג התעמלות או כל חוג שקשור לפעילות פיסית ופיתוח היכולת הגופנית יכול להעלות את בטחונו בכוח שלו.
    את מוזמנת להתייעץ עימי שוב, אם לא יחול שיפור.
    בברכה,
    שרון באומל
    פסיכולוגית קלינית מומחית

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • ראשית תודה ועוד בקטנה

    מעיין
    16/04/2007


    תודה רבה,

    1. בני נמצא שנה שלישית בחוג טאקוונדו מקצועי והוא גם מאד טוב בזה משום מה העובדה הזו לא מריגיעה אות, הוא לא מקשר בין היכולת שלו והידע שלו בהתגוננות עם מצב בו יש צורך להתגוננן
    (מקווה שהוא לעולם לא יזדקק)

    2. אשמח לדעת מזה הזדהות עם אובייקט חיצוני אין לי מושג וזה פעם ראשונה שאני שומעת על כך
    אני מכירה אוביקט מעבר אבל עברנו זאת, אשמח אם תוכלי להרחיב ואיך "משיגים" אחד כזה

    תודה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • אובייקט הזדהות

    שרון באומל
    16/04/2007

    שלום שוב.
    אני מתנצלת שהשתמשתי במושג לא ברור.
    אובייקט הזדהות הוא המטפל העיקרי של הילד, דהיינו האם בד"כ. ככל שעולה הגיל מתרבים האובייקטים הללו וכוללים דמויות משמעותיות מחיי הילד: אבא, דוד, מורה וכו'. חשבי על התחלת החיים של הילד שלך, בה הוא היה זקוק לך על מנת להירגע, על מנת לשבוע, על מנת להשקיט תגובות גופניות קשות וחרדות גם כן. ככל שעולה הגיל של הילד, הוא לוקח פנימה את הפונקציות של אובייקט ההזדהות. למשל: כשהוא נסער, הוא חושב על הפעולות שאמא עשתה לו כשהיה נסער, ויכול לעשות אותן בעצמו. כך לגבי פחדים, כאב נפשי וכו'.
    מהדברים שכתבת נשמע היה לי שאצל הילד שלך קיימת עדיין תלות בגורם חיצוני על מנת להשקיט את הפחדים. זה בסדר. אולי כדאי לדבר עם המורה לטאקוונדו שישבח אותו על ביצועיו מידי פעם. אגב, גם המורה הזה יכול להיות דמות הזדהות מופנמת. אולי כדאי שאביו (בעלך) ידבר עימו על דרכי התמודדות עם סכנות וכן שיחזק אותו לגבי היכולות שלו להתמודד עם הסכנות הללו.
    וחוץ מזה, לפחד זה בסדר. זה מאוד הישרדותי.
    שיהיה בהצלחה.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • תודה על התגובה המהירה ועל התשובות

    מעיין
    17/04/2007

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו