זיהוי מצוקה אצל פעוטות

שלום רב,
אני אימא ל2 ילדים, ילדה בת כמעט 3 ותינוק בן 10 חודשים.
לפני כשלושה שבועות הילדה החליטה שאינה מעוניינת במוצץ וזרקה אותו מהחלון "לחתולים".
הגמילה היתה יחסית קלה מלבד כמה פעמים שדרשה ודיברה על הנושא, אבל ללא אפקטים מיוחדים.
סביב אותה התקופה חל מפנה משמעותי בהתנהגות של הילדה: כל דבר שלא פועל כרצונה מלווה בבכי היסטרי עם דמעות, תהליך הרדמות בלילה לוקח כ3 שעות, המון מלחמות והמון בכי. היא מתלוננת המון על כאבים, פעם בטן, פעם רגל, פעם באיבר המין, אבל בעיקר בבטן. אני מזהה כי לא מדובר על כאב אמיתי כי כשהיא איתנו היא שוכחת מכל כאב וחוזרת לעצמה. היא קמה בלילה המון, טוענת שיש "אריה" בחדר ומסרבת ללכת לישון, מתגנבת למיטה שלנו בלילות, ובאופן כללי היא לא רגועה ושמחה כבעבר.
בגן מצביעים על אלימות וחוסר משמעת שהלכו החריפו בשבוע האחרון.

חשוב לי לציין שהיא אף פעם לא היתה קלה, היא מאוד חכמה, מאוד דעתנית, ומאוד מאוד עקשנית. אבל בחודש האחרון המצב "ירד מהפסים" לחלוטין. אני מנסה לדובב אותה בשאלות, אבל היא לא עונה דברים שמצביעים על תקרית שונה או טראומה כלשהי. היא מקבלת המון תשומת לב, המון אהבה, המון פרגון ויחס, אבל גם המון כעס והמון גבולות בעיקר ממני (האבא קצת יותר חלש בנושא החינוך).

אני לא יודעת אם לקשר את השינוי למוצץ, אבל אני רואה מעבר לכל ספק שהילדה עוברת משהו שאינה מצליחה לבטא. אני רוצה לעזור לה ולא יודעת איך וזה מאוד מתסכל!!.

נמאס לי לחיות במלחמות- אני רוצה את הילדה שלי בחזרה!
אני עזרו לי! למי אוכל לפנות? איזה גורם יוכל לסייע לי בהבנת מצבה של הילדה?