2 שאלות

שלום רב.
1. יש לי ילדה יחידה בת 4 וחצי, בשנה האחרונה כמעט לכל הילדים בגן שלה נולדו אחים קטנים. כמובן שגם היא מאוד רצתה וכל הזמן דיברה/מדברת על הנושא, הייתה תקופה שבה היא "הכניסה אותי להריון", הייתה שמה בגדים בצד ל"אחות הקטנה" ואילו אנחנו הסברנו לה שגם היא תהיה אחות גדולה עוד כמה זמן כשהיא תהיה גדולה יותר.
הגיע היום ואני בהריון, חיכינו זמן מה והחלטנו לספר לה, היינו בטוחים שהיא תתעלף מרוב אושר אך להפתעתנו היא הגיבה במשפטים כמו "מה פתאום אין לאמא שום תינוק בבטן" ו"הרופא טעה" ו"אני עדיין לא גדולה מספיק" ומאז אי אפשר לדבר איתה על הנושא כל פעם שאומרים מילה בנושא היא מגיבה בכעס "מה פתאום, אין לאמא שום תינוק בבטן!" כמובן שהפסקנו מלהזכיר את הנושא.
אך איך עליינו לנהוג איתה ומדוע היא מגיבה בצורה כזו?

2. לבתי יש שיער מתולתל ויפה אך מן הסתם כדרכו של שיער מתולתל הוא לא ארוך מאוד כי הוא נוטה להתכווץ. היום היא התארחה אצל חברתה בעלת שיער חלק וארוך מאוד. הן התקלחו יחדיו והאמא של אותה ילדה סיפרה לי שבתי הסתכלה בהלם על השיער הארוך של בתה ושאלה למה לה יש שיער כזה ארוך ולה קצר.
הערב פתאום החלה בתי לבכות למה יש לה שיער מתולתל? שהיא "לא יפה בכלל" והיא "רוצה שיער חלק", ש"אלוהים לא עשה אותי יפה" ועוד ועוד "פנינים" שקשה לי להאמין שיוצאים מפייה של ילדה בת 4 וחצי. איך מתמודרים עם כזה דבר חוץ מכל החיזוקים שהיא מקבלת באופן יומיומי מכל הסובבים אותה (כמובן שמדובר בילדה יפה שאף אחד לא אמר לה מעולם אחרת).

מקווה שלא הגזמתי באורך...
אודה מראש על התשובה.