מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- קשור להצבת גבולות?אמא22/07/2010
בתי בת 3 ילדה עקשנית ודורשת המון תשומת לב
מאידך חברותית ועם הזמן אני חייבת לציין מתחילה להיות יותר קשובה, ממושמעת (הכל יחסי).
שמתי לב שהיא איתנו בבית היא משתפת פעולה ומקשיבה לנו.
הבעיות מתחילות שאני יוצאת מחוץ לבית בין עם זה מפגש עם חברים (שלה מהגן), קניון, מפגש עם אחותי (לה יש בת בת 6 ותינוק בן 4 חודשים). היא מתחילה לנסות לסחוט אותי בממתקים וזה מוביל לבכי וצעקות, זה יכול להגיע לרמה של כעס ותסכול שהיא מרביצה לי קלות או סתם צעקות, חוסר הקשבה, אי רצון לחזור הביתה שצריך וכו'.
דבר נוסף הרבה מהוויכוחים מתחילים בשל רצונה לאכול (ממתקים למשל) וסירוב שלי או התנהגות שעושה לי בושות למשל אנחנו יכולות להיות אצל חברה מהגן ואז היא מבקשת מאמא של החברה מילקי או ממתק ואם אומרים לה "תיכף קודם אוכלים ארוחת ערב" היא צורחת ועושה בושות, לעיתים היא גם פותחת את המקרר.
גם אצל סבא וסבתא שלה התופעה דומה היא צורחת לארטיק או מרשמלו.....בבית היא יותר מאופקת.
כיצד רצוי להגיב? אני בדרך כלל יוצאת משיווי משקל וצועקת עליה (בעבר היינו מוותרים לה).* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר ממתקים
סמדר ריינר22/07/2010שלום לך,
נראה לי שיש קושי מסויים בבית שקשור ספציפית לעניין האכילה והממתקים ולא רק לגבולות באופן כללי. לא תארת מה אתם עושים ביחד ומה עוד כולל הקשר ביניכן חוץ מעניין הגבולות והממתקים. לעמים צורך בממתקים יכול לנבוע מרצון לפצות את עצמה על תשומת לב או אהבה שהייתה רוצה. זה לא אומר כמובן שאת לא אוהבת אותה או לא נותנת תשומת לב, אבל אולי משהו שם לא מספיק ברור לה, והיא צריכה יותר. לא תארת למשל האם אתן משחקות יחד, איזה דברים אתן עושות יחד ואיזה עוד סוג של תשומת לב היא מקבלת ממך כשהיא לא בוכה בגלל ממתקים.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהממתקים
אמא24/07/2010אני אפרט אנחנו משחקות הרבה יחדיו והיא מקבלת המון תשומת לב אני משתדלת לקחת אותה המון לחברים ולגני שעשועים.
אכן "המריבות" על האוכל מתחילות ברגע שאנחנו לא משחקות, שאני עייפה, שהיא משועממת ולא נמצאת בגן שעשועים ומקבלת פחות תשומת לב.
השאלה הנשאלת היא האם בכל פעם שאינה עסוקה ולי אין אפשרות לשחק איתה עד אינסוף (היא מקבלת המון תשומת לב ודורשת גם המון) היא צריכה לפנות ישר לאוכל????
ואביא דוגמא, היינו אצל חברה מהגן, איתה היא פחות משחקת וישנה פחות כימיה בין השתיים, היא לא שיחקה איתה ומצאה עצמה משחקת עם עצמה, לאחר זמן מה ביקשה לאכול, נתנו לה פסטה ומשנגמרה לה הפסטה היא צעקה "עוד אוכל עוד". החברה נתנה לה קצת פסטה משלה והיא החלה לבכות שזה קצת ולא מספיק לה וכל זה נובע משיעמום!!!.
שהיא נמצאת אצל סבתא שלה היא פחות מקבלת תשומת לב ממני ופחות משחקים (יותר טלוויזיה), מה לעשות, גם לי מותר לדבר עם סבתא קצת? אז היא מתחילה לדרוש ממתקים בלי הפסקה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהממתקים
סמדר ריינר24/07/2010שלום לך,
מדובר בילדה קטנה מאוד, וכנראה עוד אין לה דרכים להחזיק את עצמה והיא מצאה את מנגנון האכילה. ברור שזה לא טוב, אך מאחר והיא כל כך קטנה, מתפקידנו ללמד אותה מנגוננים אחרים. אחת הדרכים להתייחס לצרכים שלה כאשר אי אפשר להיות איתה באופן הטוטאלי שבו היא דורשת זאת, היא לתת לה הצעה לתעסוקה ומשימה. למשל:" בזמן שאני וסבתא מדברות, את תציירי לנו ציור יפה, וכשתסיימי תבואי להראות לי" באופן הזה את תידרשי להתייחס אליה נאמר אחת לכמה זמן ולא תוכלי "לנפוש" שעה שלמה, אבל זה נראה לי עדיף. או למשל :" עכשיו אמא תהיה בחדר השני ותקפל כביסה, ואת תסכלי בתכנית בטלוויזיה. מדי פעם אמא תעשה לך "קוקו" מהחדר השני, וכשתסיימי את התכנית תבואי לעזור לי לקפל, נקפל ביחד". כלומר לתת לה מה לעלשות במקום וגם לתת לה מעין תחנה מוגבלת בזמן, שהי אתדע שעוד מעט אתן מתחברות שוב, כשהתכנית תיגמר או כשאת תסכלי עליה מרחוק ותעשי לה "קוקו" ותבדקי מה שומה או כשהיא תסיים לצייר. לאט לאט אני מקווה זה ייתן לה תחושה של שליטה טובה יותר בזמנים שהיא נדרשת להיות עם עצמה והיא תוכל להירגע ולהיות פחות תובענית.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתודה
אמא25/07/2010תודה על התגובה המהירה. אנסה זאת!
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהבבקשה:-) בהצלחה.
סמדר ריינר25/07/2010* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם עצבניים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
