פחדים של בו שנתיים ושמונה

שלום הודיה,
בהחלט ייתכן שיש קשר בין ההתבטאויות שלכם בבית, סביב ההסברים לגבי בטיחות בדרכים וכן השימוש המרובה במילה מסוכן, ואולי אווירה כללית של זהירות באופן שיכול להיות מלחיץ - לבין הפחדים שלו.
האם גם אתם סובלים מחרדות? האם אתם עסוקים בראשכם הרבה במה עלול לקרות וכמה צריך להישמר בעולם? אם כן, ייתכן וזה עובר לילד שלכם באופן כלשהו.
חשוב שתנסו לדבר פחות על דברים מסוכנים ומלחיצים ליד הילדים, וגם אולי כדאי שתבדקו האם אתם מרגישים לחץ וחרדה והאם כדאי לטפל בזה כדי שהבית יהיה יותר רגוע, והחרדות לא ישפיעו על הילדים.
אני אומרת זאת כי אני משוכנעת שהכוונות שלכם טובות. הורים רבים חושבים שאם הם לא דואגים מספיק סימן שהם חסרי אחריות, ובלי להתכוון עוברים את הגבול לצד שני ודואגים וחוששים יותר מדי, וזה משדר חשש ולחץ לילדים בלי להתכוון.
חשוב גם שתשחקו עם הילדים משחקים שיש בהם הסתכנות מבוקרת, כמו לקפוץ, לדלג, לטפס וכו', כדי להפוך את האיזון בין הרפתקה וביטחון בחיים ליותר משחקי וידידותי עבורם.

כשהילד לא מוכן להיות לבד בחדר כדי לשחק איתו משחק שהוא ילך ואתם תעשו לו "קוקו" כשיגיע, ואחר כך הוא יעשה לכם וכך תשמרו איתו על קשר עין וה"פרידה" של כמה דקות תהיה יותר הדרגתית ומשחקית.

אינני פסיכולוגית, אך בתי בגיל דומה לשל בנך וגם היא החלה לסבול מפחדים.
גם לה היתה תקופה ארוכה שלא עזבה אותי (בבית) ונגררה אחרי לכל חדר ולא הסכימה להיות לבד.
לעניין האזעקה, לפני חודש היה תרגיל בכל רחבי הארץ ואזעקות הושמעו פעמיים בזמן שהילדים היו בגנים. אני יודעת לומר לך שסיפרו לי בגן שהבת שלי ועוד ילד נכנסו לפחד וחרדה ומאז היא גם פוחדת מהאזעקה....
זה גיל של פחדים, אני ממליצה לך לא להיות אדישה, אך גם לא לתת במה יותר מדי לעניין הפחד, כן לדבר איתו ולנסות להבין ממה הוא מפחד עוד... זה יעבור ככל שתהיי רגועה ותשדרי שאין סכנה לא בחדרו ולא באף חדר בבית