בעיה חברתית ילד בן 6

שלום יעל,
יכול להיות שאם הילד ביקרותי כלפי ילדים אחרים, הוא גם ביקרותי כלפי עצמו. האם זה נכון לדעתך? והאם יש לך השערה ממה זה נובע?
האם מדובר בילד בכור, שלוקח את החיים מאוד ברצינות, חש אחראי לכל דבר וגם נורא הישגי?
אם זה הכיוון, זה טוב שאת מעבירה לו מסר להתפשר, אך זה לא מספיק. יש מקום לברר כמה הוא דורש מעצמו, האם זה הכרחי, האם אתם מעודדים את זה בלי לשים לב, האם יש לכם ציפיות כאלה ממנו באופן סמוי או גלוי וכו'.
אם זה לא הכיוון, את יכולה לנסות לתקן אותי ולשתף בפרטים יותר מלאים ומדוייקים אודותיו ואודות המשפחה, ואנסה לעזור יותר.

סמדר,
תודה על תגובתך. להלן התייחסות שלי
בני הוא ילד שני במשפחה. יש לו אחות הגדולה ממנו ב- 3 שנים.
שני ילדיי הם מאוד תחרותיים (ילדתי אף עוסקת מס' שנים בספורט בתחום תחרותי ובני מתחיל גם הוא להיכנס לענף זה. ההבדל בניהם שהוא בקבוצה והענף שלה הוא יחידני).
הקשר בינהם לרוב לא ממש טוב. הם נוטים לריב הרבה ולהתווכח. יש בניהם מתח רב וגם זה מאוד מתסכל אותי - איני יודעת איך לגרום להם לשתף פעולה.
הבן מאוד ביקורתי כפי שציינתי כלפי אחרים אך יחד עם זאת מאוד ביקורתי כלפי עצמו. הוא מאוד מסודר ונקי, אוהב שהכל במקום ואף עוזר יותא מאחותו בסידור הבית. דבר בולט אצלו (מתחיליעם בקרוב טיפול ריפוי בעיסוק) הוא נושא האוכל. בני רגיש מאוד לריחות ומאכלים שונים. אינו אוהב לשבת בחברת ילדים ו/או אנשים שאוכלים בצורה לא נעימה כגון עושים רעשים בזמן האוכל, אוכלים בפה פתוח וכו'.
הבן טוב מאוד בספורט ואף מודע לכישריו. הוא מקבל פרגון רב מאביו וגם ממני, אך יחד עם זאת אני כל הזמן מדברת איתו שאחד הדרכים להצלחה היא לא רק כישרון אלא גם התנהגות חברתית ויצירת קשרים טובים בפרט שהוא עוסק בתחום קבוצתי.
אני מאוד חוששת שיגיע לכיתה א' ויצור סביבו סביבה "עויינת" ויהיה לו קשה אח"כ לתקן את הנזקים שיעשה.

שלום יעל,
אני מצטרפת לדבריה של נעמה. אני רוצה להוסיף שנשמע שהביקורתיות והשאיפה לסדר אצל בנך יכולה להיות מוזנת ממקור חרדתי וצורך בשליטה (הצורך בשליטה הוא הגנה מפני החרדה). ולגבי הדבר הזה ייתכן וכדאי לפנות לטיפול עבורו או הדרכת הורים עבורכם או שילוב של השנים לפי החלטת המטפל.

שלום יעל,

תוותרי על השיחות הרבות איתו. עברי לסיפורים, להמחזות או למשחקים.
כששומעים סיטואציה על גוף שלישי יותר קל לנו להפנים את הלקחים.

עבדי על דוגמא אישית. תצרי מצבים, כדי שילמד מהם תגובות נכונות.

זו הדרך.

אם תראי שטיפים אילו לא מספקים, שווה לגשת להדרכת הורים מסודרת.

בהצלחה!

נעמה.