מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- יציאות מהביתשירה06/08/2010
שלום,
ביתי בת 3 ו4 חודשים, מאז ומתמיד יש לה קשיים עם מעברים... באופן כללי אוהבת להיות בבית משחקת עם עצמה יפה במשחקי דמיון וכו ולא משתעממת ואוהבת גם בילויים בחוץ א-ב-ל כל יציאה מהבית מלווה בקושי רב... היא דורשת לדעת בדיוק לאן הולכים ומי יהיה שם ואם זה לא מוצא חן בעיניה היא לא מוכנה ללכת, מסרבת לנעול נעלים ולצאת ופורצת בבכי... וגם אם זה למקום שהיא רוצה ללכת ומתלהבת עדין היא מתנהלת באיטיות רבה עד שמוכנה לנעול סנדלים להחליף בגדים אם צריך ובכלל להתארגן ולצאת וכל פעם כאילו מוצאת סיבה להתעכב אם זה ע"י לבחור לקחת משהו לדרך ולהחליף אותו וכדומה...
אתמול הייתי חייבת לצאת לקנות משהו בסופר לארוחת הערב והיא רק רצתה לטייל בחוץ ולא הסכימה שניסע והייתי צריכה לוותר... או שלשום שרציתי נורא להיפגש עם חברים בקניון או בגן שעשועים והיא לא הסכימה ורצתה להישאר בבית...
איך אפשר להתמודד עם זה בצורה שתקל עלינו את החיים? שתקל עליה את היציאות?
אוסיף רק שמתבטא גם קושי במעבר השני כשצריך לחזור הביתה אבל במינון הרבה הרבה יותר נמוך... לפעמים היא בעצמה מבקשת כבר לחזור הביתה...* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר יציאות מהבית
סמדר ריינר06/08/2010שלום שירה,
הבת שלך חרדה כנראה ממצבים שהם פחות בשליטתה, בבית הכל בשליטתה, בחוץ - כל מיני דברים קורים והיא לא מנהלת אותם.
גם לא ציינת איך היא בגן, האם שמחה ללכת לגן, האם יש לה חברים, האם חברותית ומשחקת יפה, וכו'.
באופן כללי, היא צודקת דרך אגב כשהיא מבקשת פירוט מה הולך לקרות, זה מקנה לה שליטה שהיא זקוקה לה. ייתכן שיש משהו בקשר ביניכן כשאתם יוצאות שהיא מרגישה לא מספיק מוחזקת, אולי את עסוקה בנהיגה, במנהלות, בלדבר עם אנשים שפוגשים בדרך, ואיא נשארת ברגעים האלה לבד.
לכן חשוב כן ליידע אותה מה הולך לקרות, ולהכין אותה לדברים כמה שיותר מראש - כדי שיהיה לה זמן להכין את עצמה.
לפעמים כשאנחנו מבוגרים, אנחנו כבר שוכחים איך זה להיות ילד, שום דבר לא בשליטתנו, אנחנו לא מבינים בדיוק איך העולם עובד, פתאום מוציאים אותנו, מחזירים אותנו, לא מסבירים לנו לאן הולכים ולמה, פתאום מתברר שהלכנו לרופא והוא עשה לנו כואב, פתאום ילד זרק עלינו חול בגן שעשועים , וכו'.
אי אפשר להמנע מהדברים שקורים בחיים ואי אפשר לשלוט בכל אבל אפשר אולי להיות רגישים לצורך לדעת ולהתכונן.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם את נשמרת מפני דלקת נרתיקית?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
