מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- כמה אפשר לבכות?סימה09/08/2010
שלום וברכה
יש לי ילדה מקסימה בת 3.5. ילדה נבונה, חכמה שבאמת אפשר לדבר איתה ולליבה. יש לי בעיה איתה, היא לא מפסיקה לבכות!
מספיק שחברה בגן שעשועים תגיד לה "דיי" והיא תתחיל לבכות ולצרוח.
זה ממש מציק לי העניין במיוחד שאני מסבירה לה שוב ושוב ושוב שהיא ילדה בוגרת ושלא צריך לבכות מכל דבר ושאם משהו או מישהו מעצבן אותה אז שתדבר. זה ממש מביך שהיא בוכה וצועקת בגן שעשועים וכולם מסתכלים. עד עכשין הייתי כועסת עלייה כשזה היה קורה ומעלה אותה הבייתה כמעין עונש על ההתנהגות והצרחות... התחלתי לחשוב שאם זה חוזר על עצמו שוב ושוב אולי זו לא הדרך. השאלה מה לעשות? איך להגיב? איך להפסיק את זה?
בעלי טוען שזה בא בעיקר מפינוק (ילדה ראשונה, נכדה ראשונה וכדומה..)
אשמח לתובנות בעניין...* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר בכי
סמדר ריינר10/08/2010שלום סימה,
אני מניחה שבעלך צודק. ייתכן שביתך רגילה לנהל את הועם עם בכי. בבית היא כנראה לא נדרשת לזה, כי ברוב המקרים הי אמקבלת את מבוקשה כשרק יש רמז לבכי שהולך לבוא. בחוץ, זה לא עובד ככה, כי שם ל אמפנקים אותה והיא צריכה להתמודד. אני מציעה שתניחי לה, כשהיא בוכה והבכי לא במקומו. כשאת עושה מזה דרמה יחד איתה זה מחזק את התגובה. מספיק להגיד פעם אחת - תירגיע ונדבר. וזהו. אם היא ממשיכה, להניח לה. אז היא עושה בושות. לא צריך להתרגש, אחרת היא לא תלמד להתמודד. היא תבכה, זה לא יעזור לה, ואז היא תצטרך להחליט אם היא בכל זאת רוצה לשחק וליהנות, אז אין ברירה, את תראי שהיא תפסיק לבכות ותתמודד. כשאת לוקחת אותה מהגינה את מונעת ממנה את המשך ההתמודדות החברתית.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם את נשמרת מפני דלקת נרתיקית?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
