השגחה והצורך של הילד בפרטיות

שלום נועה,
קשה לי להתייחס לגיל מדוייק וגם לנושא הבטיחות כי זה תלוי בהמון גורמים. זה תלוי בהבנה של הילד, עד כמה הוא ממשומע ועד כמה הסביבה מותאמת ובטיחותית. יש ארגון שנקרא "בטרם" במניעת תאונות ביתיות עם ילדים ואוי כדאי לכן לעיין בתאר שלו באינטנרנט כדי לקבל תשובה לגבי בטיחות בבית עם ילדים ומה כדיא לעשות כדי להפוף את הסביבה של הילד בבית לבטיחותית.
לגבי הצרכים הפסיכולוגים, שוב זה משתנה ותלוי בילד, אבל בעיקרון ילד אמור להיות יכול הליות לבד כשאמא בבית אבל לא לידו לפרקי זמן משתנים לדעתי כבר מגיל 3 ואפילו קודם, בהנחה שסוגיית הבטיחות פתורה. זוהי יכולת שמתפחת עוד בגילאים מוקדמים יותר כשהילד מתחיל לזחול וזקוק לכך שהאמא תישאר במקומה אך בקשר עין איתו. העילמות של האם היא מזיקה באותו שלב, אך גם חוסר יכות שלה לתת לו להתרחק היא מזיקה.
הילד צריך לדעת שכשהוא יצטרך את אמא היא תהיה זמינה לו וזה בשליטתו. אם הו ארוגעו ובטוח בכך, ויש לו יכולת להעסיק את עצמו, זה בסדר גמור שלאמא אין קשר עין מתמיד איתו כל הזמן. אם הוא קורא לה והיא לא שומעת ולא באה, והו אלא יודע איפה היא ואיך להגיע אליה, זו בעיה. מצד שני, זו גם בעיה בהחלט אם אמא נמצאת לידו כל הזמן ולא מאפשרת לו תנועה חופשית בחוץ וגם בבית. זה משדר חרדה, חשדנות כלפי העולם, ומגביל מאוד את ההתפתחות של הילד.