טראומת קקי

שלום,
אני אמא לבת שנתיים, פיקחית, אנרגטית, ונוחה. לפני חודש וחצי נסענו לחופשה בתאילנד. שלא בכוונה בתי נחשפה שם כמה פעמים לעשיית קקי בלי חיתול (רוב הזמן היתה חופשייה בים ובבריכה) וראתה לראשונה את הקקי. יש לציין שלפני תאילנד הכל היה רגיל, היא עשתה כמה פעמים ביום, בקלילות ,התיישבה בעצמה ועשתה ללא בעיות כלל. מאז חזרתנו, עשיית הקקי נהפכה גיהנום. כל פעם שהיא מרגישה צורך היא נכנסת להיסטריה, מתחילה לבכות "קקי כואב" , "לא רוצה קקי" , עוצרת את הקקי ברגליה. לאחר שזה עובר (הרגשת הרצון לעשות, היא חוזרת לעצמה ולתעסוקתה באותו רגע) מאז היא פיתחה עצירויות שנמשכות כמה ימים ולאורך כל הזמן (עד שבסוף היא עושה) מלווה ב "אמא, כואבת הבטן" , "קקי, קקי כואב" . בסוף, הצורך לעשות גובר והיא עושה כשהיא רוצה להחזיק אותי, "רוצה ידיים" בוכה בהיסטריה, עד שזה יוצא והיא מבקשת חיתול חדש וגם לראות את הקקי. זה לא עובר, אני כל הזמן מנסה להרגיע אותה, לאמר לה שקקי לא כואב, וקקי זה טוב , ושתוציא ואתו לחיתול ושזה יעשה לה טוב אבל אין עם מי לדבר. אני מפחדת שהיא פיתחה טראומה מנושא עשיית הקקי ושזה לא יעבור לה אלא אם כן צריך לערב טיפול פסיכולוגי. נשלל בעיה פיסיולוגית בפי הטבעת. אני מיואשת.....