חרדה (לדעתי מוקצנת) אצל ילדה בת 3

ראשית תודה מראש על העזרה, ביתי בת 3 ילדה מלאת שמחת חיים,בטחון ותעוזה (בסלנג נינג'ה קטנה :) ) לפני כחודש התחילה להגלות התנהגות מוזרה, היא פוחדת ברמות קיצוניות מעט רעש והיא שמה ידיים על האוזניים עוצמת עיניים ובוכה "אני מפחדת..אני מפחדת" לוקח לי זמן רב לשחרר אותה מהמצב ,חיבוקים,נשיקות,שקט מוחלט מסביב ועדיין לוקח לה זמן לחזור לעצמה, שבוע שעבר אחרי מסיבת יום ההולדת שלה (באמצע המסיבה היא ברחה לחדר עםא ותה התנהגות שלעיל) בלילה היא התעוררה בוכה ידיים על האוזניים וביקשה שקט (לילה...הכל שקט..עדין היא ביקשה שקט, כאלו שבתת הכרה היאר עדין שומעת את רעש המסיבה).זו ילדה שמסיבות זו חגיגה בשבילה, היא רוקדת ושרה ונהנית מהשואו ותפאום...???
היא ילדה שלא פחדה מהחושך או להיות לבד, היא ליוותה את אחיה הגדול ממנה בשנתיים לחדר בערב כי בהוא פוחד מחושך "בוא אני אדליק לך אור" ועכשיו היא בוכה אם היא לבד בסלון גם בבוקר, או לבד שותה את השוקו "אמא,אני לבד..." ,היא לא הולכת לשירותים לבד "אמא בואי איתי אני פוחדת לבד".
היום בשיחה עם הגננת הבנתי שהמצב בגן חמור הרבה יותר, היא ממש רועדת שם מכל זר שנכנס לגן (רועדת במלוא מובן המילה) , כל רעש גורם לה להתקף בכי ועידות , היא לא ישנה טוב (וזו ילדה ש"מתעלפת" כשמגיעה שעת השינה), הפרידות שלה הפכו קשות מאוד עד שאני שאירה אותה בוכה דבר מעולם לא קרה. בעבר הייתי פשוט מגיעה לגן והיא קפצה לידיים של המטפלת ומנפנפת אותי החוצה :|
שמתי לב שההתנהגות החלה לפני כחודש ואכן היה מאורע שונה בגן, היתה התקנה של 3 מזגנים חדשים בגן, בבוקר בזמן שהילדים היו בגן, כשהם התחילו הבנתי שהיא רעדה ובכתה במשך כל הזמן ונצמדה אל המטפלת האהובה עליה.
האם מאורע כזה יכול להיות כל כך טראומטי שיגרום לשינוי כל כך קיצוני אצל הילדה? אם כן אז איך אני עוזרת לה לחזור להיות היא? ואם לא, אז מה יכול לגרום לשינוי הזה? איך אני יכולה לעזור לה ולהבין את מקור הבעיה כדי לטפל וכדי למנוע החמרה... אני אפילו לא רוצה לחשוב על משהו נורא יותר.
אני רוצה להבין מה קורה לילדה שלי ואשמח לעזרה במקביל כמובן לעזרה מקצועית שאני מנסה להשיג לה (וכידוע לוקחת זמן, וזמן בילדים זה קריטי)
תודה רבה רבה על עזרתכם המהירה.