עידוד ילדים

ביתי הבכורה, בת 41/2 הייתה השנה בגן תת חובה. סירבה לאורך כל השנה באופן נחוש ועיקבי להשתתף בכל פעילות שהתקיימה בגן. סרבה להשתתף בחוגים סרבה להיות אמא של שבת ואף סרבה להשתתף במסיבת סיום שנה. היא יודעת ומכירה את כל החוגים וידעה בע"פ את מסיבת סןף השנה אך מסרבת בכל תוקף להשתתף. לאורך כל השנה וגם בשנה שעברה דאגנו לא להחריח אותה להשתתף וכך נהגו גם הצוות המקצועי. היה ניסיון חד פעמי לנסות לדרבן אותה להשתתף אך כשלא הצליח חזרנו לעיקרון "כשהיא תירצה היא תשתתף". הדבר היחיד שהיא הסכימה להשתתף היה כוכבת השבוע בו הוענקה לה תשומת לב מיוחדת. יש לציין שמאז שנולדה היא מקבלת המון חיזוקים חיוביים ולפעמים אני חושבת שיתר על המידהבעבר היא אף אמרה לי "די להגיד לי כל הכבוד"...
שאלתי: האם אנו נוהגים נכון, האם ישנן אפשרויות נוספות שלא חשבנו אליהם? מה ניתן לעשות על מנת לעזור לה. האם אני צריכה לשנות משהו בהתיחסות שלי? האם זה יעבור מעצמו?