רגישות יתר ופחדים אצל בן 6 וחצי

שלום רב, אני לא יודעת מאיפה להתחיל. מצטערת מראש על אורך השאלה..
מדובר בבן שלי הבכור, בן 6 וחצי שעולה לכיתה א' השנה.
ילד חכם מאוד מאוד הרבה מעבר לבני גילו(!), חברותי, אהוב מאוד על הילדים, מצחיק, ביישן, מנומס, לא מקלל ולא מרביץ, עם לב זהב, מפעל הפיס ממש... אך רגיש רגיש רגיש!!
נולד לו אח קטן לפני שנה וחודש ויש לציין שהוא עבר זאת ב"גבורה" והם מאוד אוהבים אחד את השני, חוץ מקריזות רגילות לא משמעותיות וקצת קנאה פה ושם לעיתים רחוקות...
הבעיה היא כזו:
הוא רגיש מאוד מאוד מאוד... אם אני כועסת עליו הוא מיד אומר לי: אל תכעסי עלי, אני אהיה ילד טוב, אני רוצה לפתוח דף חדש... דברים שממיסים אותי באותו רגע ולא ברור לי למה הוא מגיב בכזו קיצוניות.. יש לציין שאבא שלו הרבה יותר קשוח ותקיף, אך מיד לאחר כמה שניות נמס אל מול הפרצוף המתוק שלו...
אם נלך לגן ציבורי, ויהיו שם ילדים יותר גדולים ממנו מעט, ויגידו לו, לדוגמה מאתמול: תסתלק מכאן, יה בהמה, ילד מעצבן וכו' וכו' כמו שילדים אכזריים יכולים להיות, אזי הוא ירוץ אלי בבכי קורע לב, מפוחד ומבוהל על איך שדיברו אליו.... בכי היסטרי!! וכל הערב לאחר מכן בבית, לא יפסיק לדבר על זה, איך הוא לא אמר להם ככה וככה, ושאני אבוא לדבר איתם ולהזהיר אותם, שלא נדבר על בכלל לחזור לגינה הזו שמא ניתקל שוב בילדים. פעם זה קרה עם כמה ילדים אתיופים שהגיעו לחצר בגן שלו בשעת משחק, וזרקו כמה קללות לגננת והוא לא רצה ללכת לגן שבוע שלם לאחר אותו יום, ופחד מילדים אתיופים... כל בוקר לווה בבכי ואי יכולת להיפרד.. שאבוא לקחת אותו לפני שיוצאים לחצר..
בעיה נוספת, וסליחה על אורך השאלה.. אני פשוט מוטרדת מאוד.... אלו פחדים שנוצרים אצלו מכל דבר קטן שיכול לצוץ...
לדוגמה: תרגיל שעשו בגן לרעידות אדמה הפחיד אותו מאוד, יום השואה הוא היה בהיסטריה ממש,(הוא אפילו שאל אותי מה עושים בכיתה א' ביום השואה וכמה חבל שצריך לדבר על זה גם בבי"ס) יום הזיכרון גרם לו לדבר על כמה שהוא לא רוצה ללכת לצבא ושהוא לא רוצה למות...היה לו פחד מחייזרים, פחד ממוות, פחד מרוחות ושדים, פחד מילדים גדולים ממנו, רתיעה מצעקות של גננת, של ילדים אחרים בגן שלא ישחקו איתו... וכו'... אין לזה סוף!
נדמה שהוא כל הזמן מוטרד... וזה נורא עבור ילד כזה קטן והכי מפחיד אותי זה איך הוא יתמודד עם המעבר לכיתה א'. מה יעשה שם עם הילדים שיפגוש? שלא ישתפו אותו תמיד כשירצה? שהמורה תכעס ואולי תצעק עליו? הוא מיד ירצה לבכות!
אני מנסה כל הזמן לדבר איתו, לומר לו שאני מבינה את הפחדים שלו אבל שאין באמת רוחות, וחייזרים וכו' וכו'.
מה עושייייים?????? אני מאוד מודאגת!! אנא כמה טיפים, ומצטערת שכתבתי מגילה פה....
תודה,
עדי.shmul1