ילד להורים גרושים

אהלן אני בן 18 אני בן להורים גרושים מאז גיל 3 אז בעצם אני לא ממש מכיר את ההרגשה לגדול עם אבא בזמן האחרון התחלתי לחשוב על הקשר עם אבא שלי ברצינות רציתי להתייעץ ולהבין עם התנהגותי נכונה או קצת כפוית טובה או שאולי יש לכם עצות בישבלי אז כחה ,מגיל 12 בערך הפסקתי לבקר את אבא שלי בביתו בסופי שבוע משום שאבא שלי עבר לגור עם חברה שלו בביתה עם שני ילדיה בהתחלה באתי אבל בעיקרון לא היה לי נוח כי לא היה לי חדר וכל הזמן שהייתי שם הרגשתי שמנסים לבדר אותי כדי שאני ארגיש בנוח אז לאחר זמן מה עד היום בעצם אני נפגש עם אבא שלי פעם פעמיים בשבוע לכמה שעות בקניון כדי לדבר ולאכול תוך כדי ,ובנוסף אבא שלי כל הזמן בא בטענות אליי למה אני לא בא אליו, אך אני לא מסכים מאותן סיבות. נוסף לכך עכשיו שאני כבר בן 18 אבי לא חייב לשלם מזונות אז ביקשתי ממנו דמי כיס כשביקשתי ממנו הוא סירב ואמר שזאת חוצפה שאני מבקש דבר כזה ואיים לספר לבנה של חברתו האם התנהגותי כפוית טובה או לא ? לדעתי אב צריך לדאוג לילדיו בכל מצב לא משנה מה הנסיבות האם אני צודק בבקשה תנו לי תשובה כי אני כבר לא יודע מי צודק ???????
נ.ב רציתי להבהיר עוד משהו קטן הבקשה של דמי כיס זה לא אקט של סחטנות אלא של בדיקת דאגה ואכפתיות,אז האם זה יותר מדי לבקש רק כדי שתבינו אבא שלי היה משלם לאמא שלי מזונות מאוד מנימליות , אני יודע שלא בוחרים הורים והכל אבל אני מאוד רוצה לדעת אם התננהגותי נכונה או לא בבקשה תענו לי!!!!! תודה!