מעבר לאמריקה של ילד בן 16

שלום גלית,
תראי, אין כאן נכון ולא נכון מאוד ברורים. זה תלוי בהמון גורמים. לא את כולם אני יכולה לדעת, מו הסתם בגלל שכאן נשמע רק הקול שלך, ומאוד ייתכן שאם הייתי שומעת את האב למשל, התמונה הייתה נראית קצת אחרת.
אני חושבת שזו החלטה שצריך לקבל בשיקול דעת, להתייעץ ולנהל דיאלוג.
אני מניחה שיש עוד גורמים מתחת לפני השטח, מלבד "התאהבות באמריקה" שהביאו להחלטה הזו, אני לא יודעת מה הם, ולכן כל העניין נראה לי קצת יותר מדי מורכב.
באופן עקרוני לדעתי יש לך זכות משפטית להתנגד ליציאת בנך מהארץ וייתכן שאף אפשר לאכוף אותה, אם את רוצה, כך שיש לך מה לעשות, אני לא יודעת אם כדאי לך להיכנס למאבק כזה, אבל יכול להיות שיואיל שבנך ידע שהאפשרות הזו קיימת.
אני באמת חושבת שזה לא טוב ולא נכון שמוחקים את דעתך בצורה כזו, ואני גם לא יודעת מה הסיבה לכך ואיזו דינמיקה קדמה לכך.
לכן אני ממליצה לך לבדוק את האפשרויות שיש לך כן להתנגד, לא כדי להשתמש בהן בהכרח אלא כדי להבהיר את המצב ולבקש מבנך ומאביו לפנות באופן משותף לייעוץ לפני שמחליטים החלטות משמעותיות.

תודה על התשובה
אציין כי לא קדם דבר משמעותי שגרם לבני לרצות לסיים תיכון באמריקה, מלבד ההתאהבות בצורה עיוורת באמריקה (ואני רצינית בקשר לכך- התאהבות נטו).

מאז שהוא קטן ולאחר שביקר בארה"ב מס' פעמים במהלך חופשות הקיץ הוא תמיד דאג לומר לי שכשיהיה גדול הוא רוצה לגור שם.
רק שיש הבדל בין להיות גדול לגיל 16...
היחסים שלי עם הבן שלי טובים אם כי נראה שהוא מוכן לוותר עליהם בשביל אמריקה.
לאב זה יכול להיות נח כי חלק מהעבודה שלו בארה"ב ולכן הוא משאיר את ההחלטה בידי הילד.

באופן כללי האם זה מסלול נכון להפסיק לילד את הלימודים כאן בארץ, לנסוע לחו"ל לשנתיים ושוב לחזור לשלוש שנים לצבא ואחרי הצבא לנסוע שוב לחו"ל לארה"ב?
זה מה שהוא מתכנן לעשות וזה נראה לי לא נכון לעשות.

האם זה נכון להשאיר החלטה כזאת לילד בן 16?

בני יודע שקיימת אפשרות משפטית שתוכל למנוע ממנו את השהייה שם, אבל לא נראה לי שאשתמש בה.
הוא מטיח בפני- "מה תעשי? תבואי תקחי אותי בכח? אין לי מה לעשות בארץ, אני לא מרגיש מאושר בארץ ובאמריקה אני מאושר" וכו'.

מדובר בילד מחונך וחכם שלרוב לא מדבר כך , אולם "המצב" גורם לו להתבטא באופן הזה

מה גם שלבתי בת ה- 18 חשוב שהאבא ואחיה ישארו בארץ כי הם חלק בלתי נפרד מהמשפחה המצומצמת על אף שהיא לא בקשר יום יומי איתם ואוטוטו מתגייסת.

אודה להתייחסותך הנוספת.

גלית

שלום גלית,
תראי, אם הייתי חושבת שזה אחראי מצידי להגיד לך משהו יותר חד משמעי, הייתי בהחלט עושה זאת. מי שעוקב אחרי תשובותי בפורום יכול לשים לב שכשיש לי משהו ממוקד וחד משמעי להגיד אני אומרת אותו בלי בושה וגם אם זה מכעיס ולא מוצא חן בעיני מישהו.
פה יש מצב יותר מורכב. את מתייחסת לעניין של אמריקה, בלי לקחת בחשבון, את מה שאני בתור פסיכותרפיסטית נוהגת לקחת בחשבון, והוא שיש גם לא מודע בעולם. לא כל מה שמצהירים באופן גלוי ומודע, זה הדבר היחיד שיש.
גיל ההתבגרות הוא גיל שיש בו רצון להתרחק מההורים או מאחד מהם. ילד שעבר לגור עם אבא בעיר אחרת ואחר כך רוצה לעבור בארץ אחרת מאמא שלו, ייתכן מאוד שיש עוד מורכבויות ביחסים שלו עם אמא שלו מעבר להתאהבות באמריקה. וזה לא אומר שהוא לא אוהב את אמא שלו. אבל כשילד אומר : מה תעשי לי , יש פה קריאת תיגר מסויימת , אי אפשר להתעלם מזה.
לכן אני לא יכולה וגם לא מוכנה להגיד לך אם זה לטובתו לנסוע ולחזור כי אלה שאלות שאין עליהן תשובה אחת שמתאימה לכל המיקרים. יש ילדים שזה לא טוב בשבילם אבל יש ילדים שחייבים להשלים אולי תהליך נפשי כזה או אחר ודווקא במקרה כזה אולי יש מורכבות אחרת?
כלומר כל תשובה כזו חייבת לקחת בחשבון מה הנזק מול התועלת וכאן אני לא יכולה לדעת את זה.
לכן, לצערי, תצטרכי להסתפק בתשובה שכבר ניתנה לך, מאחר ואני לא מכירה אתכם מספיק טוב וכל המידע שיש לי הגיע רק מצד אחד.

שלום ,
האם במסגרת תפקידה של אחת מהיועצות כאן - משהי מתמחה בפתרון בעיה מהסוג הזה?
האם אפשר להגיע ליעוץ SOS לאחת מכן?

אודה לתשובה מהירה.

שלום גלית,
את מוזמנת לפנות אלי טלפונית קודם כל, ונראה ביחד מה ניתן לעשות.