האחיין

שלום נועם,
אני לא בטוחה שהבנתי את שאלתך. מה עושים בקשר למה? אתה רוצה למצוא דרך לפגוש את האחייו יותר? אתה רוצה למצוא דרך שהאחיין ישכח אותך ולא יכאב לו?
אכן אתה מתאר מצב לא נעים, אך לא ברור לי מה האופציות העומדות לרשותך ומה ההתלבטות.

נראה שזה מצב בלתי פתיר כרגע. אבל בכל זאת.
השינוי וההתרחקות שנוצרה ביני לבין האחיין
נבעה משני דברים
האחד החלטה של האם להפסיק להביא אותו
לבייבסיטינג אצל הסבתא שם הייתי פוגש אותו
ושם הוא קיבל תשומת לב ואהבה בלי להתחרות עם יתר האחים.
וזה העלה את הבטחון העצמי שלו בצורה ניכרת.
האם החליטה להפסיק עם זה.
דבר שני עברתי לדירה רחוקה יותר פיזית.

אני חושב שהדבר היחיד שאולי אני לא עשיתי מספיק
זה להסביר לילד את הסיבות לשינוי
למה עברתי דירה כי הוא שאל אותי למה אני לא מגיע
הרבה לבית של סבתא כמו פעם.
שאלתי אותו למה הוא כבר לא בא לסבתא כמו פעם
והוא ענה "אמא לא רוצה" עצוב אבל זו המציאות.
סבתא שלו, אמא שלי, כל כך אוהבת את הילד ונתנה
לו כל כך הרבה אהבה בתקופה שאמא שלו סבלה
מדכאון אחרי לידה וכעת היא ניתקה אותו בצורה
דרסטית ואכזרית לטעמי בלי הסבר מניח את דעתו
של הילד. זה מעורר בי תסכול וכעס.
לכן אני חושב שהדרך שלי היא פשוט להסביר לילד
כמה שאני יכול את הסיבות שלי.
האם יש ערך בהסברה שכזאת?

שלום נועם,
זו שאלה למה אתה מתכוון בלהסביר לו את הסיבות שלך. מדובר בסך הכל בילד בן 4. יש גבול למה שהוא יכול וצריך להבין, ויש גבול למה שכדאי להעמיס עליו.
אני חושבת שהסבר כללי על כך שאתה גר רחוק עכשיו, הוא מספיק. אני אפילו לא בטוחה שהוא יכול להבין למה.
חלק ממציאות החיים שהיא שיחסים בין אנשים משתנים, וכן הרגלי הקירבה מרחק ביניהם. זה לא תמיד דבר רע.
אני לא מכירה את הנסיבות המשפחתיות שלכם, אבל ייתכן מאוד שאחותך עושה נכון שאחרי שהיא התאוששה היא מוצאת את מינון הקירבה והמרחק ממשפחת המוצא שמתאים לה ולמשפחתה, וחשוב שתכבד זאת, ושתשתדל לא להעביר מסר אחיינך שפרידה חלקית או פרידה בכלל היא דבר נורא ואיום שאי אפשר לעמוד בו והוא לא צודק.
פרידות חלקיות ומלאות הן חלק מהחיים, הן עצובות אומנם, אבל לפעמים הן מאוד בריאות.