התמודדות עם תיסכול ילד בן 9

הילד חווה רגשות מסוימים כמו תסכול וכעס
האם זה נכון ל"העניש" את הילד על רגשות
שהוא חווה? או האם אפשר לשקף לילד
את הרגשות שהוא חווה ולהראות לו שאת
מבינה מה עובר עליו במצב של הפסד
בתור התחלה. האם היית רוצה שיענישו
אותך כשאת כועסת או לא מבינה מדוע
את מרגישה כאב במצב מסוים או שאת
רוצה שיבינו אותך ויהיו אתך בכאב שלך.
ילד לא שונה בהרבה ממבוגר. לעשות
סנקציות זה להעביר לילד מסר סמוי
לא להרגיש כי אין סבלנות לרגשות שלו.
ילד צריל חיבוק פיזי ונפשי שבסך הכל
ילמד אותו שהפסד זה חלק מהחיים אבל
זה לא ריך לכאוב כל כך.
מאחל לך שתגדלי אותו נחת.

שלום חנה,
אני חושבת שתגובתך פתרה אוי את הבעיה בטווח הקצר, עם זאת, לא בטוח שנפתרה הבעיה בטווח הארוך.
לא מדובר כאן בדיוק בהתמודדות עם תסכול אלא בהישגיות מאוד גדולה וצורך להיות מושלם, או נורא מוצלח.
התמודדות עם תסכול זה משהו יותר כללי - נניח אם הילד לא מקבל מה שהוא רוצה, ארטיק למשל. לא נראה שזו הבעיה של הילד שלך אלא שיש לו ציפיות מאוד גבוהות מעצמו, וביטחון עצמי רופף שמותנה בזה שהוא מביא "קבלות" כל הזמן. המצב הזה כפי הנראה קשור להיותו ילד בכור וכן לציפיות שאולי משודרות לו ,באופן סמוי וא גלוי, ובאופן מודע או לא מודע וסוג החיזוקים שהוא מקבל.
כשנותנים חיזוקים חיוביים לילד, חשוב להתייחס בעיקר למאמץ שהשקיע ופחות לתוצאה וכן פחות לתכונות כלומר פחות נכון להגיד לילד: "אתה מוכשר וחכם ולכן הצלחת" אלא :"מאוד השקעת, כל הכבוד על המאמץ ", כמו כן כדאי לשחק איתו, לפעמים להפסיד ולפעמים לנצח, לתת דוגמה איך אתם מתייחיסם להפסד שלכם, רצוי להתייחס בהומור לטעויות שלכם, ולדשר את המסר שכולם טועים לפעמים, שאפשר לתקן טעויות, ובכלל לתת הרבה התייחסות לדברים שהוא עושה שלא קשורים להישגיות.