בן 3 וקצת ושינוי התנהגות

שלום ליאת,
באמת לא ברור. האם את מוכנה לפרט יותר מה עשיתם ביחד בזמן שאתם בבית? מי היה נוכח? מה היה סדר היום והאם היו שינויים בסדרי השינה בלילה ו/או בצהריים.

ובכן, לגבי סדרי שינה, אז כמובן ששינת צהרים שהיה די רגיל אליה בגן נגוזה. אבל זה זמן רב שאינו ישן בצהרים בסופי שבוע.
הקפדנו שילך לישון בשעה הרגילה - בין שמונה לתשע.
השתדלנו כל יום לצאת לאן שהוא - בריכה, משחקיה, טיול, יום כיף, ים.
כלומר, כמעט לא היו ימים שהיינו רק בבית. לאור העובדה שהיו המון ימים נורא חמים, אז אי אפשר היה להיות בחצר יותר מדי, רק בערבים (אנחנו גרים במושב).
בנוסף, השכן, שהוא חבר טוב שהילדון משחק איתו לא מעט, נסע למשך תקופה לארה"ב לסבא וסבתא אז הוא היה גם כן חסר.
שיחקנו גם משחקי קופסא בבית (הוא לא מת על זה). שיחקנו קצת בפלסטלינה ויצירה (גם לא ממש מת על זה) משחקי דימיון וכמובן לא מעט טלויזיה (שהוא לא רגיל לכך. כלומר, הוא לא צפה המון בטלוויזיה לפני החופש הזה).
כמו כן, מכיוון שהיה הרבה יותר באינטראקציה עם האחים שלו, אז גם היו יותר מריבות. היינו בבית אני ושני אחיו. בסופי שבוע ובימים מסויימים, גם אבא הצטרף.

שלום ליאת,
אני באמת לא יודעת ממה זה יכול לנבוע. הדבר היחיד שהשתנה הוא השינוי במסגרת. כלומר אין קייטנה, אלא "קייטנת אמא". ייתכן שעקב התרופפות המסגרת גם התרופופ גבולות נוספים, לעיתים זה גם קשה להורה אחד להסתדר ימים שלמים עם שלושה ילדים ואז נעשים כל מיני ויתורים, אין עיקביות, הילד מנדנד ואומרים לו לא אבל הוא משועמם ומנדנד וחם אז מוותרים לו ואז הוא מבין שאין סיבה לוותר כי אם ינדנד טיפה יותר הוא כן יקבל, ואז נהיה ממש תובעני, כי זה עובד, ואז הוא מרגיש שאמא או שני ההורים בעצם חלשים, ואז בפנטזיה שלו הפנימית אין מי שיגן עליו ואז מתחילות חרדות.
תנסו להחזיר קצת מסגרת וגבולות, חכו גם לתחילת השנה לראות עם הדברים חוזרים למסלול עם החחזרה למסגרת. אם ניסיתם לחזור למסגרת ולגבולות והילד חזר לגן ועדיין המצב חמור כמון שאת מתארת או מחמיר, אולי כדאי לגשת לאבחון יותר מעמיק כדי לבדוק מה הבעיה.