התייעצות

דינה שלום,
לא ברור מדוע בחרתם ואיך הצלחתם לשמור בסוד עובדה משמעותית כ"כ מפני הילד. אני הייתי מטילה ספק בכך שהוא לא מבין את המצב באופן חלקי ולא קלט עד היום דבר מהסביבה. ייתכן שעם הגדילה ועם לידת אחותו, השאלות המנקרות הפכו מטרידות יותר.
אני ממליצה שתפנו לפסיכולוג או פסיכותרפיסט המתמחה בילדים שידריך אתכם וילווה אתכם בדיבור על הסוד ביניכם ההורים, ואחכ לחשוב איך ומתי לספר לילד. זה עניין מאוד מאוד קריטי ומשמעותי, וליווי של איש מקצוע נחוץ כאן לטעמי.
שירי

כנראה שלא הובנתי מספיק, לכן אפרט את הסיפור מתחילתו:
נכנסתי להריון כשהייתי רווקה, והחלטתי להשאיר את התינוק. האבא הביולוגי לא רצה כל קשר לכך ונעלם מהתמונה לחלוטין. בהמשך הדרך, כשבני היה בן כ- 4 חודשים הכרתי גבר, ובהמשך עברנו לגור יחד (אני, הוא ובני). הילד גדל איתו, ומכיר בו כאבא מאז ומתמיד. בהמשך אני ובן זוגי גם התחתנו. יש לציין שבעלי לא החסיר כלום מהילד מבחינה פיזית ורגשית, ואפילו אימץ אותו מבחינה משפטית. הוא מגדל אותו כבנו לכל דבר, ואפילו אומרים לו שהוא דומה לו ולא לי.
לא ראינו צורך לספר כלום לילד מפאת גילו הצעיר, אך כמו שציינתי מאז לידת ביתנו המשותפת והתבגרות הילד, רואים שהוא שונה משאר המשפחה. התינוקת דומה מאוד לי ולבעלי, והילד לא דומה לנו (גם לא לי). לכן התעורר הצורך לספר לו. השאלה היא האם נכון בכלל לפתוח את הסיפור בגיל צעיר כל כך? אני חוששת שהוא לא יבין את המשמעות וישאר מבולבל.

דינה שלום,
אתם לא המשפחה היחידה בה סודות מסוג זה התחילו מעמדה של תמיכה בילד ואהבה רבה של כל הצדדים, ולאחר שנים פתאום מתחילים להופיע גם היבטים אחרים של הסוד, שמתחיל לתפוס "חיים" משל עצמו. ברור לי שקיבלתם בעבר החלטה משיקולים שונים וטובת הילד עמדה למול עיניכם. ללא היכרות מעמיקה יותר עמכם, לא ניתן לומר האם עכשיו הזמן המתאים או לא, וגם לא ברור האם תכננתם אי פעם לספר לו זאת. בכל מקרה, כעת השאלה עולה גם מהילד, דבר שעלול לרמז שהוא יודע או מרגיש יותר מכפי שהייתם רוצים.
נהדר שאבי הילד אימץ אותו ומתפקד כאבא לכל דבר. זה נפלא עבור בנכם ועבורך. אולם ייתכן והחלטות שקיבלתם בעבר היו מתאימות לתקופה ההיא, והיום כולכם במקום אחר. ייתכן גם שלא, אבל לא ניתן כפי שכתבתי, להתייחס לכך באופן מעמיק יותר ללא היכרות. לכן אני חוזרת על המלצתי לפנות להתייעצות עם איש מקצוע.
בהצלחה,
שירי