בן שנה

שלום,
בני בן שנה בדיוק, מתוק ועדין, מפותח מאוד לגילו ומלא ביטחון עצמי.
הוא שלושה חודשים בפעוטון שבו היה עד עכשיו הקטן ביותר, ולאחרונה הצטרף ילד שקטן ממנו בשנתיים.
בשבועיים האחרונים שמתי לב שהוא הפך להיות קצת פראי. הוא צבט ילד חזק בנוכחותי ובנוכחות אימו, ללא שום סיבה (היה נראה כסקרנות וכגישוש אחר היכולות שלו, וכוח ההשפעה שלו), ובחוג שחייה היום צבט ילד ש"הפריע לו" בשתי ידיים ובחוזקה.
גם איתנו הוא מתחיל להיות מאוד דעתן, צועק ועושה עצמו בוכה ברגע שלא מקבל בדיוק מה שהוא רוצה.
הוא ילד שמאוד אוהב לאכול, וכשהוא מבחין שמכינים לו את האוכל שלו הוא מתחיל לזעוק "מאם מאם" בלי הפסקה, דורש לזרז את העניינים. הוא עושה את זה גם בגן.
אני מניחה שזה טבעי, שזה קשור לגן, ולגיל, ולטוסטסטרון :)
אבל אשמח לדעת באילו דרכים אפשר להבהיר לילד בן שנה שלא מרביצים, מכאיבים וצועקים בלי סיבה.
יש לציין שהוא מאוד קשוב, מבין, מפנים ומחקה, ובתשעים אחוז מהמזן מקסים, נוח ואוהב אנשים, חייכן ואטרקטיבי באופן כללי. מלידה...
תודה,
יעל