אוכל כנחמה

שלום רב

בתי בת שנה וחצי, התחילה היום מעון. היא הגיע ממסגרת קטנה של 4 ילדים למסגרת גדולה של 27 ילדים, שהיא אמנם הכירה כי אחותה היתה שם שנה שעברה אבל כמובן בשבילה המסגרת חדשה. היא ילדה אשר - ברוך השם - אוהבת לאכול, בין היתר גם שטויות וחטיפים ובעיקר במבה. אנחנו כמובן מגבילים אותה ולעיתים לא קרובות מידי נותנים לה לאכול שטויות.
היום בגן, על מנת להקל עליה את הפרידה ממנו, בעלי נתן לה במבה וזה מאד עזר לה להרגע ולא להיות כלואה בתוך תהליך הפרידה הכואב.

השאלה היא עקרונית: האם זה נכון לתת לה אוכל שהיא אוהבת על מנת להקל עליה פרידה, או שמא זה עלול לעודד אצלה דפוס של אכילה בזמן מצוקה/עצבים/מתח אשר ימשיך גם בהמשך חייה ועלול להפוך את האוכל לאובייקט אשר חשיבותו מופרזת ולמעשה להביא לאכילה מיותרת ולהשמנה.

תודה
אלינור