מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- עקשנותמאמ17/11/2007
שלום רב,
ביתי הקטנה בת כמעט 12 עושה עצמה לא שומעת את שאלות/בקשותי, ראש קטן, לכל מה שהיא צריכה לעשות , אני צריכה להסביר לה כמו לילד שלא יודע שבכלל מדובר בו, וזה כמדובר רק במה היא צריכה לעשות , נתק מבחינתה . אבל כשהיא רוצה משהו או רוצה להשמיע את עצמה היא יודעת יפה מאוד . כשאני מוכיחה אותה היא פוקחת עיני עגל ושותקת , פעולה והתייחסות שמוציאים אותי מהכלים . אני לא יודעת איך להתנהג איתה שום עונש לא יגרום או גורם לה להגיד אני מצטערת על התנהגותי או בכלל סליחה . אציין שאני כן אומרת לילדי סליחה כשאני טועה בהתנהגות כזו או אחרת. אחיותיה גדולות ממנה בכמעט עשור והן כיום בחודשים האחרונים , לא בבית ביום יום . אוניברסיטה וצבא.
אנא עזרו לי איך ללמד אותה להבין שעקשנות ואטימות אינה הדרך ובטח לא במערכת שלנו (שלי ושלה)
האבא הינו = או"ם , פשוטו כמשמעו. לכן משם אני לא מחכה לישועה.
נא תשובה בהקדם* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר עקשנות
שרון באומל18/11/2007שלום לך.
גיל הנעורים מביא עימו פעמים רבות קונפליקטים וקצרים בתקשורת. זה גיל בו מגלה המתבגר מחדש את עצמאותו ונפרדותו, ומבטא זאת בדרכים שונות. אני מציעה לשבת עם ביתך בשעת רוגע ומנוחה ולומר לה משהו בנוסח: "שמתי לב שתמיד כשאני מבקשת ממך משהו, את עושה עצמך כלא שומעת. המצב הזה לא יכול להימשך מבחינתי". לאחר מכן אני מציעה לכן לכתוב חוזה (פשוטו כמשמעו), בו יצויינו החובות והזכויות שלה לגבי הבית, יציאות מהבית וכדומה. כנ"ל לגבי הרצונות שלה. החוזה יכול לכלול גם מה קורה כאשר מפירים אותו. אני מציעה לכן גם לחתום על החוזה, ולתלות אותו במקום ברור בבית, ולנסות לקיים אותו הכי טוב שאפשר.
בברכה,
שרון באומל
פסיכולוגית קלינית* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם מאמינים ברפואה משלימה?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
