כיתה א

שלום ליאת,
את מתארת ש"שנכנסת לסרטים" כלומר את מכירה בכך שיש משהו מוגזם בתגובה שלך בשלב הזה. זה רק יום ראשון בכיתה א', זה לוקח זמן להכיר חברים, אין צורך להילחץ ולהלחיץ. ההגדה ש מה זה "זורם" היא יחסית והיא עניין של טעם. לא הבנתי מהפרטים שתארת אם לילד חסרו חברים בגן. האם הרגיש בודד? האם הרגיש דחוי? האם הייתה בעיה בעניין?
יכול להיות שהוא בורר את חבריו בפינצטה אבל עדיין יש לו מספר חברים והוא מרגיש בסדר עם זה, ויכול להיות שקשה לו מאוד להתפשר, והוא נשאר בודד. התמונה לא כל כך ברורה מהתאור שלך כרגע.
לגבי התגובה שלו לאלימות. לא הבנתי למה את אומרת שהוא לא מתמודד. לפנות לבן הדוד שלו זה סוג של התמודדות, אולי במקרה זה היא לא עזרה, אבל אחד לא אומר שלהחזיר לאותו ילד זו התמודדות טובה יותר והיא הייתה מתבררת כיעילה אם היה נוקט בה. הוא לא מכיר את הילד עדיין, ואם זה ילד מאוד אלים שבאמת לא כדאי להתעסק איתו? הבן שלכם מחושב וחכם והתגובה שלכם הייתה קצת אימפולסיבית בשלב הזה. תנו לילד להכיר את השטח, ללמוד, להתנסות ולטעות, ואז אפשר לחשוב ולנתח מה קורה, מה הן דרכי התגובה המתאימות בכל מקרה, לא בטוח שעל אלימות צריך לענות באלימות. אולי כדאי לבחון כל מקרה לגופו - מתי להתעלם, מתי לפנות לעזרה של מבוגר ומתי להעמיד גבול ולא לוותר.
קחו לכם ולא זמן לחשיבה ותשתדלו לא להגיב בפעולה מייד לפני שיש חשיבה קודם וכך גם למדו אותו.

תודה על תשובתך. לגבי הגן-כן היו לו חברים מעטים מאוד: אחד שהיה איתו בגן בגיל 3 ועוד שניים שהתחבר אליהם כי היו חבריו של אותו ילד שהכיר...ואת צודקת הוא אכן בוחר אותם כמו פינצטה...
אך בכל זאת הייתי רוצה שתתני לי סןג של תדריך מדוייק למקרה הילד שקילל כי אני בטוחה שזה יקרה עוד המון פעמים...

שלום ליאת,
התדריך הוא ללמד אותו להעריך את הזירה. קודם כל עליו להכיר את הילדים לא לכל ילד ולא לכל סיטואציה מגיבים אותו דבר.
קודם כל הוא צריך ללמוד להעריך את הסיכון - האם הילד הזה חזק ממנו? האם הוא מכיר את הילד כילד עם בעיות התנהגות? האם שווה להסתבך איתו?
אם מדובר בילד שהוא בדרך כלל ילד בסדר, שלפעמים אפילו הם משחקים ביחד והוא מקלל אותו - פשוט צריך להגיד - בלי קללות, אל תדבר אלי ככה.
אם זה ילד מכיתה אחרת, שהוא בכלל לא מכיר, שפשוט עבר בסביבה וחיפש מלחמה - לא בטוח שכדאי בכלל להתייחס, לשם מה? ייתכן שרצוי להתעלם.
אם ההתעלמות נעשית בצורה מושכלת ומתוך בחירה ושליטה - זו לא חולשה, וזה לא אמור להפוך אותו לקורבן.
התנהגויות שהופכות ילדים לקורבנות מועדפים לאלימות הן התגרות בתוקפן מצד אחד אך מצד שני לבכות ולעשות דרמה כשהם מקבלים תגובה, או אחד מהשניים. אני לא שומעת שזו ההתנהגות של הבן שלך.
הוא לא בורח ולא פחדן, ואין סיבה לחפש עימותים שלא לצורך. בטח לא על קללות. אם מתנכלים לו ממש, כלומר חוטפים לו דברים או מרביצים לו - כאן שוב צריך להעריך האם זה ילד שאפשר לפעול מולו, קודם כל הוא צריך להגן על עצמו במידת האפשר ואחר כך, כן, הוא צריך לדווח על כך למבוגר.
אם אתם רוצים אתם יכולים לשלוח אותו לחוג של אומנות לחימה כלשהי, רק אם הוא רוצה כמובן.

תודה רבה על תשובתך,שמחתי לקרוא אותה.
ודרך אגב הוא היה שנתיים בקארטה אך כפי שציינתי הוא לא ילד כוחני לכן הוא לא נהנה שם כל כך. שלחתי אותו לשם לצורך התקדמות מוטורית. השנה הואט כבר מתעקש שלא ללכת אז הפסקנו כי זה באמת לא הסגנון שלו.
שתהיה לך שנה טובה