ילד בן שנתיים עם התקפות זעם

שלום הלה,
זה לא מוקצן מדי, זה הופך להיות מוקצן מדי כשעושים מזה סיפור, והוא מקבל המון תשומת לב סביב זה. צריך פשוט לתת לזה לעבור ולא חייבים להתאמץ כל כך הרבה להרגיע אותו. הו אירגע לבד אם תניחו לו ואם לא יהיה לו קהל. אם הוא מבין שאתן לא יכולות לשאת את זה ולכן הוא מקבל המון התייחסות סביב זה זה יחמיר.

תודה רבה על תשובתך. האם את מציעה גם אם זה נמשך דקות ארוכות פשוט להתעלם. האם להגיד משהו? האם להיכנס כל כמה דקות ולראות מה מצבו? או פשוט לשבת לידו ולא להגיב?
קראתי הרבה פעמים שבמצב של התקף זעם כן רצוי לחבק ולאסוף אותם על מנת לעזור להם לצאת מהמצב, האם זה נכון?

שלום הלה,
את יכולה לעשות מה שאת רוצה, מה שחשוב זה לא כל כך מה את עושה אלא מה את משדרת. אם את משדרת לחץ ורצון עז שהוא יירגע זה נותן לו המון כוח עלייך, הוא לומד מצד אחד מה מפעיל אותך, אך מצד שני הוא מרגיש את החולשה שלך באותו רגע ואז הוא חש חרד ולא מוגן. את יכולה לאסוף אותו בזרועותייך אם את רוצה, מה שחשוב זה שלא תהיה לך מוטיביציית -על שהוא יירגע מהר, ושלא כל כך תתרגשי.